![](/images/icon2.jpg) |
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה
|
|
|
|
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי: (כה, ב)
בפסוק זה יש כפילות לשון ברורה, האומרת דרשני, ויקחו לי וגו', תקחו את תרומתי. ועוד למה קורא לזה "תרומה", ובמה הדבר שונה מאדם שקונה תפילין וציצית לקיים מצות ה' עליו, וכי יקרא לוקח תרומה לה', או הוצאות שבת ויו"ט וכי המוציא הוצאות יקרא נותן תרומה לה', ולמה דווקא במצות הקמת המשכן שהוא לכפרת עון העגל, ונבנה לצורך עם ישראל, כדי שתשרה שכינה בישראל להגנתם בגשמיות, ולהשפעתם הרוחנית שלא יחסר המזג, והוא לצרכם, למה קורא למצות בנייתו "תרומה" וחוזר וכופל. מה גם, כי לה' הארץ ומלואה, ומשלו נתנו לו, אלא שהי"ת חפץ בחיים ואוהב עמו ישראל לזכותם ולהרבות בקדושתם וכל זה לנו הוא ולבנינו, א"כ למה הלשון אומר "ויקחו לי וגו' תקחו את תרומתי".
|
קרא עוד...
|
|
![](/images/icon2.jpg) |
חינוך לקדושה
|
|
|
|
וְאֵלֶּה הַבְּגָדִים אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ חשֶׁן וְאֵפוֹד וּמְעִיל וּכְתֹנֶת תַּשְׁבֵּץ מִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט וְעָשׂוּ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ וּלְבָנָיו לְכַהֲנוֹ לִי: (כח, ד)
האוה"ח כתב, קשה למה לא מנה הכתוב אלא ששה בגדים, והשמיט ציץ הקדש ומכנסים. ע"ש.
וכבר עמד ע"ז רבינו הראב"ע ז"ל, וכן בעל הטורים עיין בדבריהם. שהציץ אינו לבוש, ומכנסים הוא בכל אדם, ואין שייך בו תפארת. והאוה"ח הוסיף שהכתוב רמז לשני אלה בכתובים כיעו"ש בדב"ק.
|
קרא עוד...
|
|
![](/images/icon2.jpg) |
משה רבנו לא לבש בגדי כהונה בשבעת ימי המילואים
|
|
|
|
וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת: (כח, ב)
רש"י ז"ל כתב "לאהרן אחיך", משה לא נשתמש בבגדי כהונה (בשבעת ימי המילואים) דכתיב ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך, והוא היה זר אצלן, ועפ"י הדיבור שימש ולא הוזכרו בגדים. ומקורו בע"ז (לד, א).
ובאוה"ח הק' הזכיר דברי הגמ' בע"ז שם, דאמרו, שאלו את ר"ע במה שימש משה כל שבעת ימי המילואים, לא הוה בידיה, אזל ושאל בבי מדרשא, אמרו לו בחלוק לבן שאין בו אמרא. ע"כ. נמצא דרק בכהנים מעכבים הבגדים אבל מי שאינו כהן תתרצה עבודתו גם בלי בגדי קדש. והוא מ"ש "לכבוד ולתפארת", כי אין הבגדים לצרכי עבודה בלבד, אבל בעבודתו של משה בשבעת ימי המילואים לא היה צריך לבגדים, שאינם אלא לכבוד למשרת קבוע לעבודתו. ע"ש.
|
קרא עוד...
|
|
![](/images/icon2.jpg) |
הויתור על ענינים חשובים עבור תיקון הנפש
|
|
|
|
וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ לִי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר בְּנֵי אַהֲרֹן: (שם)
הנה ראיתי עתה פירושו הנפלא של הקדוש אור החיים, שפירש עפ"י מה שאמרו (שמו"ר ג, יז), שהכהונה הגדולה היתה מיועדת למשה, אלא משום שמיאן ללכת בדבר ה' כמה פעמים עד שחרה בו אף ה'. והעביר הכהונה לאהרן, באומרו לו הלא אהרן אחיך הלוי, פירוש שהיה לוי ועכשיו נעשה כהן, לזה אמר לו ואתה הקרב וגו', פי' לא רק מצד הציווי של ה', אלא אתה מצד עצמך תקרב אותו, וזה יהיה לך במקום קרבן לכפרה על אשר העזת פניך לפני ה'. ואומרו, "אליך", לכפרתך ואין לך קרבן גדול מזה. וש"י.
|
קרא עוד...
|
|
|
|