הרב עמאר - שמות

וַיְדַבֵּר משֶׁה כֵּן אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל משֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה. (ו, ט)

השמיעה היא המפתח לעבודת ה', את הברכה אשר "תשמעו" (דברים יא, כז), ואין ברכה גדולה ממנה. והקללה אם "לא תשמעו" (שם שם, כח), שאם אדם אינו שומע, אין תקוה להביאו לדרך ה'. ויסוד השמיעה היא ההכנעה וההתבטלות. והאדם הנכנע לפני ה' ומקבל אמריו וחוקיו, ונכנע לצו התורני, ולדברי חכמים, הוא המגיע ליראת שמים של אמת.

וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי ה'. (ו, ח)

בספר אוה"ח לקדוש ה' מוהר"ח ן' עטאר זיע"א, כתב וז"ל, קשה דברי אל עליון דברי טהור הוא, כי יוצאי מצרים הם הנכנסים לארץ, דכתיב "והבאתי אתכם אל הארץ", ולא מצינו שכן היה, אלא ואת בניכם הביא שמה, אבל כל דור יוצאי מצרים מבן עשרים שנה נפלו פגריהם במדבר. ותגדל הקושיא למה שנשבע ה' על כל הדברים, באומרו (שמות ו, ו), לכן אמור לבני ישראל, ואמרו ז"ל (שמו"ר ו, ד), אין "לכן" אלא לשון שבועה. ונראה כי מקור החכמה נתחכם על קושיא זו, וקודם אמרו והבאתי אתכם וגו', אמר וידעתם כי אני ה' המוציא וגו', פי' תנאי הוא הדבר, ובזה והבאתי וגו'. וזולת זה אם תנאצון את ה', אין כאן הבטחה זו, וכו'. עכל"ה.

לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה' וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים, וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם. (ו, ו-ז)

ידוע שכנגד ארבע לשונות של גאולה, הנזכרים כאן, תיקנו רבותינו ע"ה לשתות ארבע כוסות יין בליל פסח.

וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל משֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה', וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם, וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּם לָתֵת לָהֶם אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם אֲשֶׁר גָּרוּ בָהּ, וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מִצְרַיִם מַעֲבִדִים אֹתָם וָאֶזְכֹּר אֶת בְּרִיתִי, לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה' וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים, וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם. (ב, ב-ז)