הרב עמאר - בראשית

וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל אָבִיו אָנֹכִי עֵשָׂו בְּכֹרֶךָ עָשִׂיתִי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֵלָי קוּם נָא שְׁבָה וְאָכְלָה מִצֵּידִי בַּעֲבוּר תְּבָרֲכַנִּי נַפְשֶׁךָ וגו': (כז, יט)

יעקב אבינו ע"ה הוא בחינת אמת, והוכתר בכתר האמת, כמו שנאמר (מיכה ז, כ), תתן אמת ליעקב, ויעקב אבינו הוא גם כנגד מדת תפארת וידוע שמדת תפארת קרויה אמת (ראה שער מאמרי רשב"י פרשת בראשית שמבאר באריכות איך מדת תפארת מכריעה בכל הספירות למעלה בראשן ובסופן ובאמצעיתן, ע"ש דברים נפלאים), כי מדת תפארת ממזגת בתוכה את שני הקוים ימין ושמאל, ועל כן נאמר (בראשית לג, יח), ויבא יעקב שלם.

וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶין עֵינָיו מֵרְאֹת וגו': (כז, א)

חזות קשה ראיתי בדעת זקנים מבעלי התוספות, שכתבו, ותכהין עיניו מראת, משום שאהב את עשו כי ציד בפיו, וכתיב (שמות כג, ח), כי השחד יעור. דבר אחר, כדי שיבוא יעקב ויטול את הברכות וכו', עכ"ל [ובאמת שהדברים הללו נכתבו בעוד מקומות, והובאו נמי בדברי רבינו בחיי ז"ל, ומקורם בב"ר סה ה-ז, וכ"ה בתנחומא סדר תולדות פ"ח, ברם הדברים קשים עד מאד להבין].

וַיַּחְפְּרוּ עַבְדֵי יִצְחָק בַּנָּחַל וַיִּמְצְאוּ שָׁם בְּאֵר מַיִם חַיִּים, וַיָּרִיבוּ רֹעֵי גְרָר עִם רֹעֵי יִצְחָק לֵאמֹר לָנוּ הַמָּיִם וַיִּקְרָא שֵׁם הַבְּאֵר עֵשֶׂק כִּי הִתְעַשְּׂקוּ עִמּוֹ, וַיַּחְפְּרוּ בְּאֵר אַחֶרֶת וַיָּרִיבוּ גַּם עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ שִׂטְנָה, וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת וַיֹּאמֶר כִּי עַתָּה הִרְחִיב ה' לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ: (כו, יט-כב):

אחר המאבק על הבארות של אברהם אבינו שסתמום פלשתים וחזר יצחר לחפור אותן, עוד נאבק יצחק אבינו ע"ה על הבארות החדשות שלו. מאבק אחר מאבק, ויצחק אבינו ע"ה לא נתייאש, עד שמצא מנוחה.

וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיִּקְרָא לָהֶן שֵׁמוֹת כַּשֵּׁמֹת אֲשֶׁר קָרָא לָהֶן אָבִיו: (כו, יח)

לומדים מכאן דבר חשוב מאד, והוא, שיצחק אבינו ע"ה דאג לחפור אותם בארת ממש שחפרו בימי אברהם אביו. ולא עוד, אלא שגם קרא להם שמות כשמות אשר קרא להן אביו.

וַיִּגְדַּל הָאִישׁ וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְגָדֵל עַד כִּי גָדַל מְאֹד, וַיְהִי לוֹ מִקְנֵה צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר וַעֲבֻדָּה רַבָּה וַיְקַנְאוּ אֹתוֹ פְּלִשְׁתִּים, וְכָל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים וַיְמַלְאוּם עָפָר, וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ אֶל יִצְחָק לֵךְ מֵעִמָּנוּ כִּי עָצַמְתָּ מִמֶּנּוּ מְאֹד: (כו, יג-טז)

מסמיכות הפסוק המספר על גדלותו והתעצמותו של יצחק, לבין פגיעת פלשתים בבארות, וביצחק עצמו, שאבימלך מגרשו מארצו. נראה שהיא תוצאה של התגדלותו, ומפורש כתוב ויקנאו אתו פלשתים.

וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה' לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִוא וַיֵּעָתֶר לוֹ ה' וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ, וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי וַתֵּלֶךְ לִדְרשׁ אֶת ה', וַיֹּאמֶר ה' לָהּ שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר: (כה, כא-כג)

ואמנם עדיין צריך להבין, מה הועילו "ליצני הדור" באומרם מאבימלך נתעברה שרה. והלא בעצם לידת שרה כבר היה נס עצום שאשה זקנה כשרה אמנו שהיתה בת תשעים שנה, והיתה ידועה כעקרה כל ימיה, ועכשיו ילדה גם הניקה בנים שרה, וזה הוא עיקר הנס, ודבר זה אינו ניתן להכחשה, א"כ מה פעלו אותם ליצנים באמרם מאבימלך נתעברה שרה.

וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק: (כה, יט)

ופירש רש"י ז"ל (שם), שהיו ליצני הדור אומרים, מאבימלך נתעברה שרה, שהרי כמה שנים שהיתה עם אברהם ולא נתעברה הימנו, מה עשה הקב"ה צר קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם, והעידו הכל אברהם הוליד את יצחק. וזהו שכתב כאן יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק. שהרי עדות יש שאברהם הוליד את יצחק. עכ"ל (ומקור הענין במדרש תנחומא פרשת תולדות).

וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם: (לב, א-ב)

הן ידוע שיש מחנה מלאכים שסימנם ארגמ"ן (ראה בתיקוני זוהר תקון ע קכז, ב וע"ח שער נ' פרק ח וראה בשל"ה תורה אור בביאורו לסדר נשא כשביאר את ענין המחנות), והם, אוריאל רפאל גבריאל מיכאל נוריאל, ואמרו שנוריאל ואוריאל אחד הם, והוא הנקרא מחנה שכינה.

וַיִּקַּח יַעֲקֹב אָבֶן וַיְרִימֶהָ מַצֵּבָה, וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְאֶחָיו לִקְטוּ אֲבָנִים וַיִּקְחוּ אֲבָנִים וַיַּעֲשׂוּ גָל וַיֹּאכְלוּ שָׁם עַל הַגָּל, וַיִּקְרָא לוֹ לָבָן יְגַר שָׂהֲדוּתָא וְיַעֲקֹב קָרָא לוֹ גַּלְעֵד: (לא, מה-מז)

שמעתי לפני שנים רבות ממו"ר הרה"צ חסידא קדישא רבינו משה חדאד ע"ה וזיע"א, בשם רבינו האר"י דהשם שממנו שואבים ויונקים מדת הבטחון, הוא השם הק' אכדט"ם שהוא חילוף שם אלהים, דהיינו, שהאותיות האמצעיות "לה"י", מתחלפות באותיות הקודמות להם שהם אותיות "כד"ט", והאות הראשונה והאחרונה של השם הזה לא מתחלפות, דהאות אל"ף אין לפניה שום אות, והאות מ"ם סופית, הרי לפניה יש מ"ם ראשונה והיא היא, וע"כ מהשם אלהים יוצא אכדט"ם, ועולה בגימטריא ע"ד, וזהו שאמר הכתוב (ישעיה כו, ד), בטחו בה' עדי עד.