הרב עמאר - ארבע לשונות של גאולה

לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה' וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים, וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם. (ו, ו-ז)

ידוע שכנגד ארבע לשונות של גאולה, הנזכרים כאן, תיקנו רבותינו ע"ה לשתות ארבע כוסות יין בליל פסח.

ורבינו יעקב בעל הטורים כתב, ארבע לשונות של גאולה כנגד ארבע מלכויות, ובאחרון כתיב "ולקחתי" כנגד אדום, וע"כ כתיב ביה "ולקחתי" כאדם הלוקח בחזקה, שהוא קשה מכולם. "והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי". בגימטריא "זה עני בישראל לא יפחתו לו מארבע כוסות". עכ"ל.

וכפשוטו יש לומר, "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים", שעצם יציאת ישראל ממצרים נתאפשרה ע"י הסבל הרב שסבלו מעבודה קשה ומפרכת, וזה אומרו מתחת סבלות וגו', כלומר, היציאה היתה תמורת הסבל הרב, כמו עין תחת עין, תחת הסבל של הגזרות הרעות שהרבה לגזור עליהם, ובזה התקצר זמן שהותם שם, וזכו לצאת ממצרים לפני שנפלו בשער החמישים של שערי הטומאה, "והצלתי אתכם מעבודתם", מהעבדות שלא תהיו עוד עבדים להם, שאפילו שלא יקשו עוד בגזרות רעות ועבודת פרך, אבל עדיין עבדים הם להם, לכן אמר שהדרגה השניה היא הצלה מעבדות. ואחר כל זה תהיה יציאה לחירות ממש, שהיא הגאולה, ולזה אמר "וגאלתי אתכם", והגאולה תהיה בזרוע נטויה ובשפטים גדולים לעיני כל באי עולם. אמנם עדיין לא תושג המטרה העיקרית והנעלה ביותר, שהיא "ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים", שזה מתן תורה, שהוא הענין הנשגב שבשבילו היתה כל העבודה, וכל הצירופים שעברו שם כצרוף כסף מסיגים, עד הגיעם לפני ה' בהר סיני.