הרב עמאר - עדות לישראל

וְנָתַתָּ אֶל הָאָרֹן אֵת הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ: (כה, טז)

ופירש"י ז"ל, "העדת", התורה, שהיא לעדות ביני וביניכם, שצויתי אתכם מצות הכתובות בה. עכ"ל.

ומשמע שהוא ספר התורה שבו כתובים כל מצות התורה, וקצת קשה שהרי אומר, אשר אתן אליך, ולא נתן לו ס"ת אלא לוחות הברית בלבד, וכמו שאומרים בשחרית דשבת, ישמח משה וכו', ושני לוחות אבנים הוריד בידו. וכן אמרו חז"ל (ברכות ח, ב וש"נ), לוחות ושברי לוחות בארון מונחים. וידוע דס"ת שכתב משה מונח לו מבחוץ, וגם אין לומר עליו, אשר אתן אליך, שהרי משה כתבו.

ובאמת הרשב"ם ז"ל פירש "העדת", הלוחות שהם עדות וברית בין הקב"ה לישראל, ולכך נקראו לוחות הברית, עכ"ל. ולפירש"י צריכים לדחוק דמה שאמר, אשר אתן אליך ר"ל שהתורה כולה ניתנה למשה בסיני ששם מסרה לו עם כל פירושיה שהן הם התורה שבעל פה, והוא כתבה מפי ה'.

ובשפתי חכמים (אות ת') כתב שהרא"ם ז"ל הקשה, דבפרשת פקודי (להלן מ, כ) פירש, שהעדות הם הלוחות. ועוד והלא לא נכתב ס"ת אלא בסוף הארבעים שנה, והשפתי חכמים פירש דמדקאמר אשר אתן, בלשון עתיד, מזה למד רש"י דקאי על הס"ת, שהלוחות כבר ניתנו. ע"ש. ומדבריהם נלמד שכונת רש"י ז"ל, דקאי על הס"ת ולא על הלוחות, אלא דפירושו של השפתי חכמים קשה, דסו"ס איך אומר אשר אתן אליך, שישים בארון את מה שה' יתן לו, והוא ישתבח שמו לא נתן לו ס"ת, אלא משה כתבה מפי השם. ובע"כ צריכים לומר כמו שכתבתי, שהכונה היא, שנתן לו כל התורה בסיני ועדיין מלמדה לו ונותנה לו, ומשו"כ כתב אשר אתן אליך, אלא שעדיין קשה דבפרשת פקודי רש"י ז"ל גופיה כתב דקאי על הלוחות. וצ"ל דזה וזה נכון הוא, שנתן לו כבר את הלוחות להניחם בארון וע"ז אמר לו אשר אתן אליך, וכתב "אתן" בלשון עתיד לרמז על כל התורה שהוא נותנה לו ומלמדה לו עם כל כללותיה ופרטיה, ומצוה לו לכותבה, ואתן אליך קאי על מסירת התורה למשה שיכתבה ויביאה לעם ישראל.