הרב עמאר - תכונתו של משה להציל עשוק מיד עושקו ומיד מבקש נפשו

וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל משֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי מֵאֶחָיו, וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל, וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ, וַיֹּאמֶר מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינוּ הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶת הַמִּצְרִי וַיִּירָא משֶׁה וַיֹּאמַר אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר, וַיִּשְׁמַע פַּרְעֹה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וַיְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת משֶׁה וַיִּבְרַח משֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ מִדְיָן וַיֵּשֶׁב עַל הַבְּאֵר, וּלְכֹהֵן מִדְיָן שֶׁבַע בָּנוֹת וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה וַתְּמַלֶּאנָה אֶת הָרְהָטִים לְהַשְׁקוֹת צֹאן אֲבִיהֶן, וַיָּבֹאוּ הָרֹעִים וַיְגָרֲשׁוּם וַיָּקָם משֶׁה וַיּוֹשִׁעָן וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאנָם. (ב, יא-יז)

המתבונן יראה את תכונתו הנפלאה של משה רבינו ע"ה, עוד בטרם נגלה אליו ה', ועדיין לא שמע קולו, ואיש לא מינהו לנגיד ושר עדיין, וכבר יוצא לראות את שלום אחיו, ושלום הסובלים והכואבים, ולהציל עשוק מיד עושקו. ואע"פ שהתורה לא ניתנה עדיין, וחוק אין בארץ, ובודאי לא קיים בית דין ולא מחוקק.

אבל עקרון הצדק בוער בלבו הטהור והזך, כמו אש להבת שלהבת. והוא שמנחה אותו לפעול בנמרצות ונחרצות כי לא יכול לסבול עוֶל, ולא ישא פני רֶשע, ולא איש כמשה יעלים עיניו מן האמת, אלא מיד מוחה ומוכיח, ובשעת הצורך גם מעניש לרשע, ומציל את העשוק מיד עושקו.

ואכן אלו הן מקצות תכונותיו של האיש המעותד להנהיג את עם ישראל לדורותיהם.