וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ. (א, א)
רבינו אברהם ן' עזרא ז"ל, כתב, טעם הוא'ו [שנזכר "ואלה"], בעבור שהזכיר בסוף הספר הראשון כי ראה יוסף לבניו בני שלשים, הזכיר כי אחיו ברדתם היו מעטים, ופרו ורבו וכו', ע"ש. וכעין זה כתוב בדעת זקנים מבעלי התוספות, שלכך מנאן עכשיו, להודיע לך ששבעים נפש לבד, עצמו ורבו עד שש מאות אלף רגלי, ע"ש.
והנראה לעניות דעתי לבאר עפ"י דרכו של הראב"ע ז"ל, לחבר את "ואלה" עם הילדים הנזכרים בסוף בראשית, ולא רק לענין הריבוי שנתרבו שם, אלא גם לענין הכשרות, שהרי נאמר שיעקב אבינו ע"ה כשראה את מנשה ואפרים שאל את יוסף מי אלה (בראשית מח, ט). ויוסף השיבו, בני הם אשר נתן לי אלהים בזה (שם שם, י). ופירש רש"י ז"ל (שם) שהראה לו שטר כתובה ושטר אירוסין, וכי כשרים הם כדת וכהלכה. ואז אמר יעקב אבינו ע"ה (שם), קחם נא אלי ואברכם.
לזה אמר "ואלה שמות בני ישראל", על דרך שכתב רש"י ז"ל (שמות כא, א) על הפסוק, ואלה המשפטים מה הראשונים מסיני, גם אלה מסיני. וכאן ג"כ, אמר "ואלה שמות", מה הראשונים שהם בניו של יוסף כשרים היו עם שטר אירוסין ושטר כתובה, גם אלו כשרים הם, ונולדו בחופה וקידושין כדת משה וישראל.
והוא הדבר אשר כתבתי כמה פעמים (ובפרט בהקדמה לשו"ת שמע שלמה ח"א) שהוא"ו רומזת לתורה, והיא המחברת אותנו עם הקב"ה, והכא נמי "ואלה" מתחברים עם הראשונים ע"י הוא'ו שהיא סמל התורה, והתורה היא המחברת למקור הקדושה, כי כולם קדושים ומחוברים במקור החיים חי העולמים, ובזה הם חיים וקיימים.
וכעין מה שכתבתי בעוניי, ראיתי כעת בדברי רבינו חיים ן' עטאר ע"ה וזיע"א, באור החיים הקדוש כאן, וז"ל ואלה בתוספת וא'ו, ללמד עליהם שכולם צדיקים כאבותיהם, ואלה מוסיף על הראשונים, מה ראשונים להם אברהם יצחק יעקב צדיקים עליונים, כמעשה אבות עשו הבנים, עכ"ל הטהור.
והוא תנא דמסייען בכל אשר כתבתי על האות וא'ו, שהיא וא'ו החיבור, המחברת עם ישראל עם הקב"ה ע"י התורה הקדושה, ושלשתם הם אחד, ורמוזים במילויים של הוא'ו, שיש בה ג' מילואים, וא'ו מלא אל"ף, בגימטריא "אחד" לרמוז על הקב"ה יחיד ומיוחד, וכשהוא מלא יו"ד כזה "וי'ו", עולה בגימ' כ"ב לרמוז על כ"ב אתוון דאורייתא, וכשנכתב רק בתרי ווי'ן כזה "וו", עולה בגימ' י"ב, לרמוז על י"ב שבטי יה עדות לישראל. וכמ"ש בהקדמה לשו"ת שמע שלמה ח"א בשם הגה"ק מזידיטשוב ע"ה. והארכתי לפרש בזה ענינים רבים כיעו"ש ובברכת אליהו לבראשית פר' חיי שרה מאמר ג', תולדות מאמר י"ג, וישב מאמר ב', ויחי מאמר י"ז.
ובאמת שכבר נאמרו הדברים הללו בדברי רבותינו בשמות רבה (ב, א), ואלה שמות, אמר רבי אבהו כל מקום שנאמר "אלה" פסל את הראשונים, "ואלה" מוסיף שבח על הראשונים. אלה תולדות השמים והארץ (בראשית ב, ד), פסל לתוהו ובוהו. "ואלה שמות" הוסיף שבח על שבעים נפש שנאמרו למעלה, שכולם היו צדיקים, ע"כ. ועיין עוד בדברי הספורנו, ובדברי הכלי יקר, ובדברי הרב מאור ושמש, וכן בליקוטי אנשי שם הנדפסים בחומש רב פנינים, ועוד.