הרב עמאר - ויבא משה ויספר לעם- מה סיפר משה לעם

וַיָּבֹא משֶׁה וַיְסַפֵּר לָעָם אֵת כָּל דִּבְרֵי ה' וְאֵת כָּל הַמִּשְׁפָּטִים וַיַּעַן כָּל הָעָם קוֹל אֶחָד וַיֹּאמְרוּ כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה: (כד, ג)

ופירש רש"י ז"ל, "ויבא משה ויספר לעם", בו ביום. "את כל דברי ה' ", מצות פרישה והגבלה. "ואת כל המשפטים", שבע מצות שנצטוו בני נח, ושבת, וכבוד אב ואם, ופרה אדומה, ודינים שנתנו להם במרה (סנהדרין נ"ו ע"ב). עכ"ל.

והנה רש"י ז"ל לשיטיתיה דלעיל אזיל, שפרשה זו קודם מתן תורה נאמרה. ואשר ע"כ כותב שסיפר להם מצות פרישה והגבלה, לקראת מתן תורה, ועוד פירש את כל המשפטים, שא"א לפרשו בכללות על כל משפטי ה', שקודם מתן תורה היה, אלא פירשו על המצות שלפני מתן תורה, ועל כן פירש שהם ז' מצות בני נח, ומה שנצטוו במרה.

ואולם הראב"ע ז"ל שפירש לעיל שפרשה זו אחרי מתן תורה נכתבה, פירש הדברים כאן עפ"י דרכו, וכתב. "ויספר לעם את כל דברי ה'", מצות עשה ולא תעשה, שהם כתובים מן אתם ראיתם כי מן השמים, עד סוף כי יהיה לך למוקש. ע"כ. דאינו יכול לפרש שציוה אותם על מצות פרישה והגבלה, שזה אחרי מתן תורה, ע"כ פירש על כל מצות עשה ולא תעשה. וכן פירש ואת כל המשפטים, אשר שם לפניהם, הם הנזכרים בפרשה הזאת. עכ"ל. כי לא יכול לפרש כרש"י הנ"ל, דהוא לשיטתו שאחר מתן תורה נאמר פסוק זה. ופשוט.

ורבינו הספורנו ז"ל כתב ויבא משה ויספר לעם את כל דברי ה', מתחילת כה תאמר (יט, ג), עד ואלה המשפטים. עכ"ל. וחתני הרה"ג רי"ש שליט"א העיר בזה בזה"ל, לא הבנתי דב"ק, שהרי כה תאמר לבית יעקב וכו' נאמר לפני מתן תורה. ומאידך הספורנו מפרש גם דברים שנאמרו אחרי מתן תורה, וביותר שכתב בהמשך הפסוק, ואת כל המשפטים, מתחלת ואלה המשפטים וכו' עיי"ש. ואיך מחזיק בשתי השיטות יחד. וצ"ע. שוב ראיתי שעל כרחנו צ"ל שכונתו לפסוק לעיל (פרק כ' פס' י"ט) כה תאמר אל בנ"י אתם ראיתם כי מן השמים וגו' ולא כמו שציין המציין לפס' י"ט, ג', ופשוט. וא"כ יש לתקן הציון בסוגרים לפי"ז. עכ"ל. ודבריו נאמנו מאד. והוא כדברי ראב"ע ז"ל שאחרי מתן תורה נאמרה פרשה זו.

וכן עולה מדברי הרמב"ן ז"ל שכתב, שמשה היה בעת הדבור במקום אשר נגש שם אל הערפל אשר שם האלהים, ועתה בא אל מקום רחוק משם שהיו בו העם בשעת מתן תורה, וסיפר להם כל מה שנצטוה, ושמעו בקולו. וע"ש שהאריך בביאור הענין במתק שפתיו. ע"ה. ועכ"פ גם הוא מפרש כשיטת הראב"ע שכל זה היה אחרי מתן תורה.

ואזכיר דבר נחמד שכתב רבינו יעקב בעל הטורים ז"ל כאן. כל הדברים אשר דבר ה' נעשה, שש תיבות, וכן, כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע, שש תיבות. כנגד י"ב שבטים שאמרו שש תיבות כנגד, שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד, ויעקב השיבם שש תיבות, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. עכ"ל.

ועיין מה שכתבתי לעיל (שמות ח, יט), בפסוק ושמתי פדת בין עמי ובין עמך, בענין האות וא"ו, שהיא רומזת לתורה, יע"ש באורך. והנה ראינו כאן שבקבלת תורה השתמשו בשש תיבות שהם ו', וכן בקבלת עול מלכות שמים בכל יום הם ו' תיבות.

בענין הנ"ל

וַיִּכְתֹּב משֶׁה אֵת כָּל דִּבְרֵי ה' וַיַּשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ תַּחַת הָהָר וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַצֵּבָה לִשְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל: (כד, ד)

וגם בפסוק זה פירשו הראשונים כל אחד לפי שיטתו, וכמו שכתבתי בפסוק הקודם. רש"י ז"ל שמפרש שכל הפרשה הזו נאמרה קודם מתן תורה, פירש, ויכתוב משה, מבראשית ועד מתן תורה, וכתב מצות שנצטוו במרה. עכ"ל. והיינו כל מה שהיה עד מתן תורה ולא עד בכלל. ועוד הוסיף וכתב, וישכם בבקר, בחמשה בסיון עכ"ל. והיינו ערב מתן תורה.

והראב"ע ז"ל פירשו עפ"י שיטתו שכתב, ויכתוב משה, ואחר שסיפר להם כל דברי השם המצות והמשפטים כתבם, והוא ספר הברית. ויבן מזבח תחת ההר, במקום שעמדו ישראל בעת מתן תורה, וכו'. עכ"ל. והיינו אחרי מתן תורה כשיטתו ופשוט.

וגם בפסוק הבא נאמר שבנה משה מזבח תחת ההר, ושתים עשרה מצבה, לשנים עשר שבטי ישראל. והוא מתאים עם דברי בעל הטורים.