הרב עמאר - טעם שאמר הכתוב חג הקציר בה"א הידיעה, וטעם שחוגגים שלש רגלים

וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה: (כג, טז)

"וחג הקציר" הוא חג שבועות. רש"י. ביכורי מעשיך, שהוא זמן הבאת ביכורים, ששתי הלחם הבאים בעצרת, היו מתירין החדש למנחות, ולהביא ביכורים למקדש, שנאמר, וביום הביכורים וגו' בשבעותיכם וגו'. "וחג האסיף", הוא חג הסוכות. באספך את מעשיך, שהתיבשה בשדה בימות החמה, ובחג אוספה לבית מפני הגשמים. רש"י.

ורשב"ם ז"ל פירש כרש"י ז"ל. וע"ש במה שכתב על חג הסוכות. והראב"ע ז"ל כתב "וחג הקציר", בכורי קציר חטים, והנה חג המצות לעולם יהיה בו אביב, שהוא ביכורי השעורים, והמרחק בין בכורי שעורים לבכורי חטים, כמו שבעה שבועות תספור לך. עכ"ל.

והרמב"ן ז"ל הקשה למה הזכירם בה'א הידיעה, ולא ציוה בהם עד עתה, והיה לו לומר, ועשית חג קציר ביכורי מעשיך, כאשר אמר במשנה תורה (דברים טז, י) ועשית חג שבועות לה' וגו', ואולי בעבור שאמר שלש רגלים תחוג לי בשנה, ופירש את חג המצות, שתשמור לעשות חג בתחילת האביב, חזר ואמר תשמור שיהיה חג הקציר בכורי מעשיך, והשלישי לשמור שיהיה חג האסיף בצאת השנה.

עו"כ והנה כולם באוספו כל מעשיו כדי לתת הודאה לה' שהוא שומר חוקות שמים, ומוציא לחם מן הארץ להשביע נפש שוקקה, ונפש רעבה מלא טוב, וזה טעם אל פני האדון ה', שהוא האדון המפרנס עבדיו, ובנוטלם פרס מלפניו יבואו אליו לראות מה יצום. ע"כ. וגם רבינו הספורנו כתב, להודות על החירות ועל האביב ועל הקציר ועל האסיף, כי ממנו הכל. עכ"ל.

ואולי יש מקום לומר על קושית הרמב"ן ז"ל שאין זו ה'א הידיעה על החג אלא על הענין, והכי קאמר חג המצות, כלומר שהחג הזה הוא של המצות, שהה'א היא לא על החג, אלא על המצות. וכן אמר חג הקציר, חג האסיף, שבא להדגיש ששלשת החגים הללו כל אחד מהם שייך לתקופה מסוימת. הראשון של המצות קשור באביב, וע"כ אמר במועד האביב, והאביב ידוע הוא, ושבועות הוא בזמן הקציר, והקציר ידוע זמנו, וסוכות בזמן האסיף, שגם הוא ידוע ומפורסם, ולמרות שעדיין לא ציותה תורה על חגים אלו, וכמו שכתב רבינו הרמב"ן ז"ל, מ"מ הזמן של העונות הללו ידוע ומפורסם הוא, וכאן תלה שלשת החגים בעונות שונות, ואמר האביב, הקציר, וגם האסיף.

עוד י"ל דאע"ג שעדיין לא ציוה על החג עצמו, אבל מקור החג וענינו כבר נכתב בתורה, בצאת ישראל ממצרים, שלקחו עמם עוגות מצות כי לא חמץ וכו' והמצות ידועות מאז, ע"כ אמר חג המצות וכיון שהתחיל בפסח ואמר חג המצות המשיך גם בשאר החגים ג"כ לכותבם בה'א הידיעה חג הקציר וחג האסיף, ועוד שגם הם ענינם ידועה סוכות כי בסוכות הושבתי וגו', וכבר הושבים בסוכות או בענני הכבוד, ושבועות זמן מתן תורתנו, וכבר עמדנו בסיני וקיבלנו תורה מפי הגבורה.