וְשָׁמַעְתִּי כִּי חַנּוּן אָנִי: (כב, כו)
פירש הרמב"ן ז"ל, מקבל תחנת כל אדם אעפ"י שאינו הגון. ושלא תחשוב לא לחבול שלמת צדיק, אבל שאינו צדיק לא אשיב לו, כי לא תשמע צעקתו, לפיכך אמר כי חנון אני, ושומע צעקת כל מתחנן לי. עכ"ד. והוא יסוד גדול שכל אדם המתפלל בכל לבו ומתחנן לפני המקום, ה' שומע תפלתו, והוא שאמר דוד מלך ישראל ע"ה (תהלים קמה, יח), קרוב ה' לכל קוראיו, לכל אשר יקראוהו באמת, "לכל קוראיו" אפילו שאינן צדיקים, רק שיקראו לו מעומק לבם, שזו קריאה באמת, ביודעם שאין זולתו לגאול.
ומכאן קריאה יוצאת לכל אדם בין אם נמנה עם שומרי המצות עובדי ה' ביראה ופחד, ובין אם לא, יכיר וידע נאמנה שיש לו למי להתפלל ולמי להתחנן, ויש לו שומע ומאזין לשמוע צערותיו וזעקותיו לכל כאביו, ויוכל לשפוך שיחו ומר רוחו, ואל חנון ורחום שומע לכל הצועק אליו בכל עת ובכל אופן, כי קרוב ה' לכל קוראיו, בלא יוצא מן הכלל, ובלי שום תנאי, ורק שיקרא מעומק לבו שזה הוא "לכל אשר יקראוהו באמת". והיצר הרע מטעה את הבריות, ונותן יאוש בלבם, באמור להם, מי אתה ומה אתה, שתתקבל תפלתך, ומצייר לו שענין זה הוא רק לחכמים ולצדיקים, ומטרתו לחסום בעדו שלא יהיה לו שום קשר עם הקב"ה, כי יודע היצר הרע, שעל ידי הקשר זה יתקרב האדם לקונו עוד ועוד. עד שידחק בו ושב ורפא לו. ודברי רבינו הגדול הרמב"ן ז"ל קדוש השם, הם יסוד גדול לקרב כל איש ישראל לבא לפני השם, ולבכות ולהתחנן לו על נפשנו ובעד עמנו, בחן ובהכנעה ובלב שלם ושומע אל אביונים ישמע שועתו, וימלא כל משאלותיו לטובה אמן.