הרב עמאר - מנין היו לישראל בשמים ושמן המאור ושמן המשחה והלא היו במדבר

וְאֶת הַבֹּשֶׂם וְאֶת הַשָּׁמֶן לְמָאוֹר וּלְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים: (לה, כח)

תירגם יונתן, שהבושם בא מגן עדן ע"י העננים, וז"ל ותייבין ענני שמיא ואזלין לגן עדן ונסבין מתמן ית בושמא בחירא, וית משחא דזיתא לאנהרותא, וית אפרסמא דכיא, למשח רבותא ולקטרת בוסמיא.

ולפירושו של רבינו אברהם ן' עזרא ע"ה, שפירש שהאבנים טובות היו לנשיאים ממצרים שבעת ששאלו כל ישראל משכיניהם כלי כסף וכלי זהב ושמלות, היו משאילים לכל אחד כפי מעלתו, וכך הוא דרך העולם, והנשיאים שהיו חשובים השאילו אבנים טובות, ונשארו אצלם עד שתרמו אותם לאפוד ולחשן והוסיף וכתב: והנה דבר גדול היה שנמצא שמן למאור ביד הנשיאים אחר חדשים רבים שיצאו ממצרים. עכ"ל.

ויש לומר עפ"י דבריו שגם הבשם הביאוהו ממצרים, והוא דבר גדול עוד יותר, שיד ה' היתה עליהם לקחת האבנים והבשמים הראויים למקדש, ולשמרם הדק היטב עד בא היום שתרמו אותם למקדש