הרב עמאר - ביאור לשון "וְהִפְלֵיתִי"

וְהִפְלֵיתִי בַיּוֹם הַהוּא אֶת אֶרֶץ גּשֶׁן אֲשֶׁר עַמִּי עֹמֵד עָלֶיהָ לְבִלְתִּי הֱיוֹת שָׁם עָרֹב לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֲנִי ה' בְּקֶרֶב הָאָרֶץ, וְשַׂמְתִּי פְדֻת בֵּין עַמִּי וּבֵין עַמֶּךָ לְמָחָר יִהְיֶה הָאֹת הַזֶּה. (ח, יח-יט)

בתרגום יוב"ע תירגם, "והפליתי", ואעביד פילאין ביומא ההוא. כלומר מלשון "נפלאות". אבל בתרגום אונקלוס תירגם, "והפלתי" ואפריש ביומא ההוא. כלומר להבדילם מן המצריים, וכן פירש"י ז"ל, "והפלתי" והפרשתי, וכן והפלה ה' (שמות ט, ד), וכן לא נפלאת היא ממך (דברים ל, יב). לא מובדלת ומופרשת היא ממך. עכ"ל. וכן הוא בפירוש רשב"ם ז"ל ע"ש. וגם הראב"ע ז"ל שם, פירש שהוא הפרש, והוא ע"י הנפלאות הנ"ל.

ולפי תרגום יונתן בן עוזיאל אין כאן כפילות, דמתחילה אמר "והפליתי", כלומר אעשה לעמי נפלאות, ואח"כ אמר "ושמתי פדֻת בין עמי ובין עמך", שיראו כל באי עולם ההבדל שבין עם ה' ובין עמו של פרעה. אבל לפירוש רש"י שהוא כתרגום אונקלוס, נמצא הענין כפול שתי פעמים, שיבדיל בין עמו לשאר העמים, ועוד ישים הבדל ביניהם, וצריך להבין מה טעם הכפילות.

וזכורני שראיתי בפירוש רבינו משה אלשיך ז"ל שפירש כך, מתחילה אמר הקב"ה שיבדיל את ארץ גושן, ככתוב (שמות ח, יח) והפליתי את ארץ גושן אשר עמי עומד עליה, לבלתי היות שם ערוב. אבל היו יהודים שנמצאו חוץ לארץ גושן, לרגל העבודה ושאר סיבות, והיו עלולים להסתכן שם, מחיות הטרף, על כן כפל הכתוב ואמר, "ושמתי פדות", היינו שהקב"ה שם פדותו גם על יהודים יחידים בכל מקום אשר היו שם, שלא יפגעו ולא תאונה אליהם רעה, רק בעינם יביטו ושילומת רשעים יראו. וזאת אחר שכבר הפליא את כל ארץ גושן מארץ מצרים.

שו"ר שכן כתב הספורנו, וז"ל, "ושמתי פדות", שגם לקצת עמי שיבואו למקום הערוב, לא יזיק ערוב כלל, ויזיק לעמך באותו המקום עצמו. עכ"ל. ושו"ר שכן כ' רבינו אור החיים הקדוש זיע"א כהפירוש הזה של רבינו משה אלשיך ז"ל ממש, זיע"א.