הרב עמאר - אם חרטומי מצרים הכירו בשליחות משה ואהרן ובגזירת הי"ת כשבאה עליהם מכת כנים

וַיַּעֲשׂוּ כֵן הַחַרְטֻמִּים בְּלָטֵיהֶם לְהוֹצִיא אֶת הַכִּנִּים וְלֹא יָכֹלוּ וַתְּהִי הַכִּנָּם בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה, וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּם אֶל פַּרְעֹה אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִוא וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה'. (ח, יד, טו)

וצריך להבין במה התחזק לב פרעה, והרי החרטומים הודו לאמר, אצבע אלהים היא. ולמה לא יירא מהי"ת, ולמה לא ישמע אליהם.

ובתרגום יוב"ע תרגם, ואמרו אִסטגניני פרעה, לא מן כח גבורת משה ואהרן היא, אלהין מחא משתלחא מן קדם ה' היא, ואתקף יצרא דלבא דפרעה וכו'. כלומר החרטומים אמרו לפרעה שאצבע אלהים יוצר העולם הביא את זה ממערכות הכוכבים והמזלות, ואינה קשורה כלל בענין של משה ואהרן, והתחזק לבו של פרעה מזה, ולא שמע אליהם למשה ואהרן, שלא מהם באה לו המכה הזו.

ובאמת שכן פירש רבינו הראב"ע ז"ל ומיתק והטעים הדבר, וז"ל, ולא יכלו, עתה לעשות כאשר עשה אהרן, אמרו לפרעה, לא באה זאת המכה בעבור ישראל לשלחם, רק מכח אלהים היא, כפי מערכת הכוכבים על מזל ארץ מצרים. כי כבר פירשתי כי פרעה לא כיחש הבורא, רק (הכחיש) השם שאמר לו משה, וזה כדרך, כי לא ידו נגעה בנו מקרה הוא היה לנו מן השמים, על כן חזק לב פרעה, וזה שאמרו אצבע אלהים היא, ולא אמרו אצבע ה' שהוא אלהי ישראל, כאשר אמר פרעה במכת הצפרדעים, העתירו אל ה', וזה השם שהזכיר במכות האחרונות. ועוד, כי משה אמר לפרעה דבר מכת היאור לפני היותה, וככה מכת הצפרדעים, ולא הזכיר לו בתחילה מכת הכנים. עכ"ל.

וגם הרשב"ם ז"ל כתב, "אצבע אלהים", מכת מדינה, ולא על ידיהם של אלה, שאילו בא ע"י מכשפות אף אנו היינו עושים כן. עכ"ל. הרי שגם הוא ז"ל מפרש שזה מהטבע שהטביע האלקים בעולמו, וכנ"ל, ולפי דרך זו האמין פרעה שיש בורא לעולם, והוא קבע מערכות שמים וכוכבים ומזלות ושהעולם מתנהג בהנהגה טבעית שהטביע הבורא, אך הוא וחרטומיו כפרו בהשגחה הפרטית, וע"כ אינם מאמינים בכח משה ואהרן, אלא חושבים אותם עדיין למכשפים מומחים, ושגם הם חרטומי מצרים יכולים לעשות הכל, אמנם לא באותה מומחיות, ועתה שראו שאינם יכולים לעשות כנים כלל בכח כישופם, אמרו זה באמת לא כישוף, ועל כן זה לא בא מכח משה ואהרן, אלא מכת מדינה, או כמו שמבטאים בימינו לאמר, "אסון טבע", ועל כן ויחזק לב פרעה. וע"י מחשבתם זו ודומיה הקב"ה מביא עליהם עוד מכה ומאריך במכותיו עד אשר כשל כוחם, והיו עומדים להשבר, ואז הוא יתברך מחזק את כוחם ומוסיף להם עוז וגבורה, כדי להשלים כל אשר חפץ לעשות, למען השרש האמונה בלב עמו ישראל שיכירו וידעו שמלכותו בכל משלה, ולמען תספר באזני בנך וגו' כי אני ה' בקרב הארץ, שמשגיח בהשגחה פרטית, על כל הנעשה עד אפסי ארץ.

ואולם מרש"י ז"ל נראה שהיתה בזה הודאה מצד החרטומים בכוחם של משה ואהרן, שאינם מכשפים אלא שליחיו של הקב"ה בורא העולם, ושעל כן הם אינם יכולים להוציא הכנים, שזה לא שייך למכשפים כלל, ועם כל זה נאמר, "ויחזק לב פרעה", שהיה מחזק עצמו שלא ליכנע להי"ת אע"פ שחרטומיו הודו כי אצבע אלהים היא. וי"ל שלכן סיים הפסוק, כאשר דיבר ה'. היינו, שכבר גלוי וידוע לפניו יתברך שהרשע הזה לא יכנע, וה' חפץ להצדיק עמו, ולהכין לבם לקבל תורתו ומצוותיו, וההכנה הזאת נקבעה ע"י ריבוי אותות ומופתים בקרב הארץ, וממנה תוצאות ידיעת ה' והשגחתו על כל נברא, לכל באי עולם, שבסופו של דבר יכירו וידעו כל יושבי תבל, כי ה' הוא האלהים ואפס זולתו.