הרב עמאר - מדוע נצטוה משה לילך אל פרעה כשהוא ביאור

וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה מֵאֵן לְשַׁלַּח הָעָם, לֵךְ אֶל פַּרְעֹה בַּבֹּקֶר הִנֵּה יֹצֵא הַמַּיְמָה וְנִצַּבְתָּ לִקְרָאתוֹ עַל שְׂפַת הַיְאֹר וְהַמַּטֶּה אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לְנָחָשׁ תִּקַּח בְּיָדֶךָ. (ז, יד-טו)

ופירש"י ז"ל, "יוצא המימה", לנקביו, שהיה עושה עצמו אלוה, ואומר שאינו צריך לנקביו, ומשכים ויוצא לנילוס ועושה שם צרכים. עכ"ל.

וצריך להבין מדוע בחר הי"ת לשלוח את משה למקום ההוא ובשעה ההיא דוקא. דבודאי שאין הכונה לבזותו והוא מלך, ואינו מדרכי תורתנו הקדושה, ואדרבה הקב"ה הזהיר על כבוד מלכות, גם על כבודו של פרעה, וגם בזה עצמו, ציוהו לדבר עמו ברכות כדכתיב (להלן פסוק טז) ואמרת אליו וגו', וכל אמירה היא ברכות ובנעימות. ואם הוא בכדי לפרסם שפרעה אינו אלוה, אינו צריך לזה, שהרי את זה הוא מראה לו ע"י האותות וע"י המכות, והם נעשים בפומבי, ומהם ידעו, שה' הוא האלהים לבדו, ומכל זה יודע שפרעה אין לו יתרון מכל אדם גם השפל ביותר. ומה גם שהציווי היה שילך משה ביחידות לקראת פרעה, ואין ממנו ידיעה לבני דורו, וא"כ חוזרת ומתעוררת התמיהה מה הסיבה לשולחו דוקא אז, ולאותו המקום.

ואילולי דברי רבותינו, היה אפשר לפרש ששלחו הי"ת למשה שידבר עם פרעה על שפת היאור דוקא, הואיל ובא להזהירו על מכת דם שכל מי היאור יהיו לדם, על כן בא אליו לפגוש אותו ביאור שהיה כל כך חשוב לו, והיה אומר עליו (יחזקאל כט, ג), לי יאורי ואני עשיתיני. ומדוקדק בזה מה שאמר לו, ונצבת לקראתו על שפת היאור והמטה אשר נהפך לנחש תקח בידֶך. ואח"כ כתוב (להלן פסוק יז) הנה אנכי מכה במטה אשר בידי על המים אשר ביאור, ונהפכו לדם.

אבל לדברי רבותינו ע"ה שהובאו בדברי רש"י ז"ל הנז' צריכים להבין את הענין. ואולי יש לומר כי צווה משה לבא אל היאור כדי להתחיל בניפוץ אמונותיו של פרעה, ותחילה בא אצל פרעה עצמו, שמרוב שהיה מפיץ אמונותיו השקריות, שמתחילה הוא ידע היטב שבשקר יסודם, ובזדון לבו היה בודה דברים שלא היו ולא נבראו, ומפיץ אותם בין בני עמו, שיאמינו בו וילכו אחריו בעינים עצומות, אבל ברוב הימים מתחיל גם הוא עצמו להאמין בשקרים שלו. ושתי יסודות הפיץ אותו רשע, הראשונה היא, שהיאור הוא אלהי מצרים, וכמו שאמרו חז"ל שהקב"ה עשה שפטים באלהיהם. ואחר זמן הגדיל פרעה לעשות ואמר להם, שהיאור עצמו שהוא אלהיהם, הוא מעשה ידיו של פרעה, כמאמר הנביא, לי יאורי ואני עשיתיני.

והנה שלח הי"ת את משה לפגוש את פרעה על היאור כשיוצא המימה, ומנפץ לו את השטות שלו, שאומר שהוא אוכל ואינו מוציא. וגם על אמונת היאור הוא מראה לו במטה אשר בידו, שכבר הראהו על ידו אותות ומופתים, ועתה אומר לו, הנה אנכי מכה במטה אשר בידי על המים אשר ביאור ויהיו לדם. ובזה תסיר שגעונותיך מלבך, ותדע כי ה' שלחני אליך.