הרב עמאר - מדוע כבדו ידי משה במלחמת עמלק

וִידֵי משֶׁה כְּבֵדִים וַיִּקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ. (יז, יב)

בכבדות ידיו של משה, נאמרו דעות שונות, ובראשונה יש לציין, שגם אדם צעיר אינו יכול להרים ידיו למעלה כל היום, וק"ו לאיש זקן בא בימים, ובעל כרחנו לומר דמה שנאמר כאן "וידי משה כבדים", ר"ל שהיו כבדים יותר מהשיעור הרגיל, וכן הוא בפירוש הראב"ע ז"ל, שכתב, ידענו כי אין כח באדם להרים ידיו יום שלם, ואפילו שעות מעטות, ואף כי, עד בא השמש. והנה הזכיר וידי משה כבדים, יותר מידי שאר הזקנים, על כן לא היה יכול להרימם תמיד. עכ"ל.

ומעתה צריכים להבין טיבה של כבדות זו יותר משאר הזקנים. ואין לומר שזה נבע מתשישות כוחו, שהרי עליו נאמר (דברים לד ז), לא כהתה עינו ולא נס ליחה. וכנראה שזה גרם לחז"ל למצא סיבה לכבדות זו. ובתרגום יונתן בן עוזיאל כתב, שהיו ידיו כבדים, מפני שעיכב את המלחמה בעמלק עד למחר, ולא הזדרז לעשותה באותו יום, להושיע את ישראל. ע"ש. ואפשר דהוי מדה כנגד מדה, שהוא עיכב מצות ה' עד למחר, לכך גם ידיו כבדו. ואולי מזה למד משה מלחמת מדין, שציוהו ה', נקום נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל עמך (במדבר לא, ב), שאעפ"י שאסיפתו מן העולם תלויה בה, לא עיכבה כלל.

ואולם רש"י ז"ל כתב, וידי משה כבדים, בשביל שנתעצל במצוה, ומינה אחר תחתיו נתייקרו ידיו. עכ"ל. ואעפ"י שבודאי היתה לו למשה כוונה חשובה, למנות את יהושע על מלחמת עמלק, וכמ"ש באוה"ח שם, וז"ל, נתחכם משה כשהזכיר העון שהוא לצד ביטול מלחמת התורה, אמר אין ראוי לצאת למלחמה זו אלא יהושע, שנאמר עליו (שמות לג, יא), לא ימיש מתוך האהל, בעסק של תורה, ואמר לו שיבחר לו אנשים כיוצא בו, ובזה יתגבר עליהם, וכן היה. עכל"ה. ואעפי"כ נתייקרו ידיו שהיה לו להזדרז ולעסוק בה בעצמו.

ויש לשים לב לדברי קדוש באוה"ח הנז' שמשה אמר שאינו ראוי למלחמה זו אלא יהושע בן נון, משום שהיה שוקד על תלמודו, וצריך להבין האם יש גדול ושקדן בתורה ממשה רבנו, וא"כ אין כשר ממשה עצמו שהוא בחינת התורה ועל שמו היא נקראת, שנאמר, זכרו תורת משה עבדי. א"כ מי ראוי יותר ממנו להלחם בעמלק שבא על עסק רפיון התורה.

אמנם על כרחין צריכים לומר, שאע"פ שמשה הוא הגדול בתורה שבכל ישראל, מ"מ כיון שהיה משא כל העם עליו כאשר ישא האומן את היונק, והיה מלך ישראל כמו שנאמר ויהי בישורון מלך (דברים לג, ה), לכך רצה להראות לעם ישראל, כי מי שראויים להלחם בעמלק הם דווקא השוקדים ללא שום הפסק בד"ת, ודבר גדול טמון בזה שנדע לדורות עולם ששום דבר לא ישוה אל חשיבות גודל השקידה על דלתות תורתנו הקדושה, כי כל חפצים לא ישוו בה, ואפילו חפצי שמים, והיא שעמדה ותעמוד לנו לעד סלה ועד.