הרב עמאר - להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות

וַיֹּאמֶר משֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עֶרֶב וִידַעְתֶּם כִּי ה' הוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, וּבֹקֶר וּרְאִיתֶם אֶת כְּבוֹד ה' בְּשָׁמְעוֹ אֶת תְּלֻנֹּתֵיכֶם עַל ה' וְנַחְנוּ מָה כִּי תַלִּינוּ עָלֵינוּ. (טז, ו-ז)

הנה יש לשים לב לשינוי הלשון הבא בכתוב, שבערב אומר "וידעתם", ובבקר "וראיתם" את כבוד ה'. וזכורני שראיתי להגה"ק סבא דמשפטים המלוב"נ רבינו יעקב אביחצירא ז"ל, באחד מספריו, שפירש על הפסוק בתהלים (צב, ג), להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות, שבלילה שהוא העולם הזה, שהוא בחינת לילה (כמבואר בפסחים ב, ב), יש רק אמונה שבלב, אבל בבקר שהוא העולם הבא, שם יראו חסדו יתברך בגלוי ממש.

ואפשר להוסיף על דברות קדשו, שעל כן בלילה אומרים אמת ואמונה, אבל בשחרית אומרים אמת ויציב ודו"ק.

ובזה יובן היטב שבדקדוק שינה הכתוב את הלשון כאן, בין הערב ובין הבקר, ואמר ערב "וידעתם" כי ע"י האמונה בו יתברך, ידעו ויכירו כי ה' הוא האלהים והוא הוציאנו ממצרים, והוא מנהיגנו בהשגחה פרטית והכל ממנו יתברך. ובקר "וראיתם" את כבוד ה', עין בעין תראו את כבודו בגילוי גמור. יראו עינינו וישמח ליבנו, בישועתך מלכנו בב"א.