הרב עמאר - תביאמו ותטעמו בהר נחלתך

תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה' מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנֲנוּ יָדֶיךָ. (טו, יז)

פירש רש"י ז"ל "תביאמו", נתנבא משה שלא יכנס לארץ, לכך לא אמר תביאנו (ומקורו בב"ב קיט, ב). יעו"ש. ומה שאמר "ותטעמו, פירש הראב"ע ז"ל, תפלה שיעמדו שם הרבה ולא יגלו. כדרך, בהר מרום ישראל אשתלנו (יחזקאל יז, כג). וכנראה שעפ"י הפסוק הזה תקנו חז"ל בתפלת המוספים, יה"ר מלפניך ה' או"א שתעלינו בשמחה לארצנו ותטענו בגבולנו.

ואפשר להוסיף עוד שהתפלל משה רבינו ע"ה, שלא יהיו ישראל רופפים ותלושים בארץ ישראל ולעומתם העמים מלאים בטענות ובתביעות לאמר, לנו הארץ. ומקנטרים אותם ונלחמים בם, אלא "ותטעמו", כעץ שתול על פלגי מים, שקטים ושלוים על מי מנוחות.

ועיין באוה"ח הקדוש ז"ל בפסוק "תפול עליהם" (לעיל פסוק טז), שכתב, פסוק זה, שלאחריו, ידבר כל אחד, על שתי הכנסות לארץ, אחת בימי משה ואחת בימי המשיח, ולזה אמר הענינים כפולים. עכ"ל. ורבינו יוסף חיים ז"ל בספרו הקדוש בן איש חי (ש"ש ריש פר' תולדות), על הברכות שבירך יצחק ליעקב, דקדק שהברכה הראשונה מתחילה באות וי'ו, ואל שדי וגו', ומסיימת באות מ'ם, והשניה גם היא פותחת באות וי'ו, ומסיימת באות כ'ף, וא"כ השניה רומזת לשם הוי'ה שעולה כ"ו, והראשונה להויה ועוד ב' יודי"ן (נדמה לי שמוסיפין יו'ד לכל ה', ואז זה עולה מ"ו, או שרומזת למילוי של שם ע"ב, שגם הוא עולה מ"ו). ופירש דזה רמוז בפסוק זה תביאמ'ו ותטעמ'ו, בשניהם אמר "מ"ו" רמז לברכה הראשונה שמתחילה באות וי'ו ומסיימת באות מ'ם, וכאילו אמר תביא עליהם "מ"ו" ותטע בהם "מ"ו", שהיא הברכה הראשונה, בהר נחלתך, שזה לעתיד לבא. ואח"כ אמר מכון לשבתך פעלת ה', כלומר שזה בזמן הזה שאז יושפעו ע"י הברכה השניה הרומזת לשם הוי'ה, וזה שאמר מכון לשבתך, פעלת ה'. שהוא שם הוי'ה הרמוז בברכה השניה, שבירך יצחק אבינו ע"ה ליעקב אע"ה (ונתבארו עוד דברים בזה זה בברכת אליהו פ' תולדות מאמר יג).