הרב עמאר - הטעם שמניחים תפלין על יד שמאל

וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרָיִם. (יג, טז)

תירגם בתרגום המיוחס ליונתן בן עוזיאל ע"ה, ויהא לאת חקיק ומפרש על יד שמאלך, ולתפילין בין ריסי עינך וכו'. וכך דרשו (מנחות לז, א), ידכה יד כהה, שהוא יד שמאל שהוא חלש.

והאוה"ח הקדוש כתב, וצריך לדעת מדוע לא בחר ה' ביד ימין לעשות בו המצוה, כי הוא המשובח, ורבותינו אמרו להיותו מכוון כנגד הלב שבצד שמאל. ודבריהם אמת. אלא שנראה לי לתת טוב טעם, כי הכתוב עצמו נתן טעם הדבר, במ"ש כי בחוזק יד, כי יש לך לדעת כי האדון ב"ה, יש במדותיו שתי בחינות, האחת תקרא "היד הגדולה", והאחת תקרא "היד החזקה", "היד הגדולה", היא צד החסד והטוב, ו"היד החזקה" היא הגבורה המשלמת לעושה רע כרעתו, והנה בהוצאת ישראל ממצרים נטה יד ה' החזקה והכה שונאיו עשר מכות, אשר לזה גמר אומר האדון שתהיה הנחת תפילין בכתיבת זכרון ביד כהה שלנו, שהיא דוגמת "יד החזקה" המוציאה אותנו ממצרים, וזה שאמר הכתוב כאן כי בחוזק יד, ונכון. והגם שמצאנו שאמר בהרבה פעמים יד הגדולה, זו הסכמת מדת הרחמים למדת הדין, אבל עיקר המשפט יד החזקה יתכנה. עכ"ל. וראויים הדברים למי שאמרם.

ואמרתי לאחוז בשיפולי אמרי קדוש ונורא זיע"א, ואוסיף, שרצה הקב"ה להכניע סטרא דשמאלא היא הסטרא אחרא, ע"י שקושרים עליה שמותיו הקדושים שבתוך התפילין, והקשירה ביד ימין שקושרתם על יד שמאל לכפותה ולהכניעה. ודומה להסבה על צד שמאל דוקא, כדי להגביר הימין על סטרא דשמאלא, ימין ה' רוממה ימין ה' עושה חיל. ויד כהה רומזת לעניני העולם הזה, דהאדם עוסק בעוה"ז בשני ענינים שהם הפכיים זה מזה, מצד אחד הוא עסוק על המחיה והכלכלה, יצא אדם לפעלו ולעבודתו. ומאידך מצווה ועומד על עבודת ה' וקיום מצוותיו. ויד שמאל רומזת לעשייה של החולין שהיא יד כהה. וכאן לימדה התורה שהעיקר הוא יד ימין שהוא סטרא דקדושה ויש ליתן לו משפט הבכורה, ולהחשיבו ולרוממו, וגבר ישראל.

ועוד י"ל בכונת מצוה זו, שעל כן ציותה עלינו התורה לקשור על יד שמאל, את שמותיו של הקב"ה בפרשיות התפילין, כדי לרומם את החולין ולקדשן להעלותן לדרגא של עבודת ה', ולא יפול הנופל ממנו, להיותו דבר בטל ואבד ח"ו, אלא להוסיף מהחול על הקודש, לקדשם ולבררם ולצרפם ולהעלותם במעלה גדולה, והוא בבחינת ויחבוש את חמורו (בראשית כב, ג), לקשור ולהכניע החומר, כן ציותה תורה לקושרם על יד כהה, לכפותה ולהכניעה תחת מצוות ה' לקדשה ולרוממה. ועיין בזה בכלי יקר, דברים יקרים מאד לחזק הלב והנפש.

ועיין בדברי קדוש אדוננו הרמב"ן ז"ל כאן שכתב, והנה שרש המצוה הזאת, שנניח כתב יציאת מצרים על היד ועל הראש, כנגד הלב והמוח שהם משכנות המחשבה, וכו'. ע"ש ותרוה נחת דקדושה להאיר העינים בהבנת קיומה של מצוה זו. ובחיזוק האמונה בהשגת ה' הפרטית על כל הנעשה, גדול וקטון, הוא יתברך עשאו והכל מידו. וסיים בזו הלשון, וכונת כל המצות שנאמין באלהינו ונודה אליו שהוא בראנו וכו', מן הנסים הגדולים המפורסמים, אדם מודה בנסים הנסתרים שהם יסוד התורה כולה, שאין לאדם חלק בתורת משה רבינו, עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו שכולם נסים, אין בהם טבע ומנהגו של עולם, בין ברבים בין ביחיד, וכו'. ע"ש בדבריו ואל ילוזו מבין עיניך.