הרב עמאר - בדין שומר שפשע בשמירת נכסי הקדש אם חייב או פטור

כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ כֶּסֶף אוֹ כֵלִים לִשְׁמֹר וְגֻנַּב מִבֵּית הָאִישׁ אִם יִמָּצֵא הַגַּנָּב יְשַׁלֵּם שְׁנָיִם, אִם לֹא יִמָּצֵא הַגַּנָּב וְנִקְרַב בַּעַל הַבַּיִת אֶל הָאֱלֹהִים אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ: (כב, ו-ז)

באוה"ח הק' הביא דברי חז"ל (ב"מ נז, ב), שאמרו שבשל הקדש פטור, שנאמר, "אל רעהו". והוא ז"ל כתב טעם למה בהקדש פטור שהרי כל שומר פטור אם בעליו עמו במלאכתו, ובהקדש בעליו עמו, שהקב"ה בעליו של ההקדש, והוא עמו של כל נפקד, שאין לך שעה או רגע, שאין ה' עושה פעולה עם האדם, בין בבחינת גופו בין בבחינת צרכיו, עכ"ל.