הרב עמאר - "ועבדת את העבודה הזאת" באיזו עבודה דיבר הכתוב

וְהָיָה כִי יְבִיאֲךָ ה' אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ וְעָבַדְתָּ אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה. (יג, ה)

וכתב רבינו אברהם ן' עזרא ז"ל, שבעת ימים, זאת היא העבודה. עכ"ל. וקשה לומר שמתכוין לאכילת מצות שבעת ימים, שעבודה בכל מקום היא עבודת הקרבנות, ואכילת מצות לא מתקריא עבודה. ומה שאמר הפסוק (להלן ו), שבעת ימים תאכל מצות וגו', הוא המשך מצות חג הפסח, אך העבודה היא קרבן הפסח, שהיא עבודה. וכמו שכתוב למעלה (שמות יב, כה) והיה כי תבאו אל הארץ וגו', ושמרתם את העבדה הזאת ובאמת כן הוא בפסחים (צו, א) והובא ברש"י ז"ל כאן, שהעבודה הזאת של פסח, והלא כבר נאמר למעלה, כי תבואו אל הארץ וגו', ולמה חזר ושנאה, בשביל דבר שנתחדש בה וכו'. וע"ש שכתב דשם מדובר בבן רשע, וכאן בשאינו יודע לשאול.

והראב"ע ז"ל מפרש פשוטו של מקרא, שכאן בפרשת קדש לי כל בכור (עדיין) לא הזכיר קרבן הפסח, ואילו בפסוק ד' נאמר, ולא יאכל חמץ, ובפסוק ו' ופסוק ז' ג"כ מדבר על מצות ואיסור חמץ, ובאמצע פסוק ה' אמר ועבדת את העבדה הזאת, ומהיכי תיתי שנאמר דעבודה הזאת היא קרבן פסח שלא נזכרה לא לפניה ולא לאחריה, ע"כ פירש הוא ז"ל שהעבודה הזאת היא, שבעת ימים תאכל מצות.

אך קשה ע"ז דאם על המצות קאי, למה תלה את זה בביאת הארץ דוקא, והרי חמץ אסור בכל מקום, אבל לדברי חז"ל דקאי על הקרבן פסח אתי שפיר. וכן כתב רש"י ז"ל לעיל (יב, כה) "והיה כי תבואו", תלה הכתוב מצוה זו בביאתם לארץ, ולא נתחייבו במדבר אלא בפסח אחד שעשו בשנה השנית על פי הדבור. עכ"ל.