וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וה' הִכָּה כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר פַּרְעֹה הַיּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי אֲשֶׁר בְּבֵית הַבּוֹר וְכֹל בְּכוֹר בְּהֵמָה. (יב, כט)
אוי להם לשונאי ישראל המתעללים בהם ושופכים דם נקיים, ומצערים את ישראל בחנם, רק משום היותם עם ה' ונחלתו, אל נקמות ה', בעת יופיע הס כל בשר מפניו, ודם עבדיו יקום. וראה בתרגום יונתן בן עוזיאל כאן שכתב, והוה בפלגות ליליא דחמיסר וכו', עד בוכריא בני מלכיא דאשתבין והוו בי גובא מתמשכנין ביד פרעה, ועל דהוו חדן בשעבודהון דישראל, לקו אוף אינון, וכל בוכרא דבעירא מתו, דמצראי פלחין להון. עכ"ל. ואם אלו השבוים ביד פרעה שלא השתעבדו בישראל, רק היו שמחים במפלתם של ישראל ושמחו על השעבוד שלהם, מתו כמו בכורי מצרים עצמם, על אחת כמה וכמה מה יעשה הי"ת לשונאיהם של ישראל עצמם, בקומו לפדות עמו, ודם עבדיו יקום.
ונאמר וה' הכה כל בכור, דאפילו מדת הרחמים נהפך להם לרועץ, כי אין שום זכות שתעמוד להם, על כל אשר עוללו לילדי ישראל באכזריותם, על לא עוֶל בכפם. וכן רודפים אותנו בכל המקומות ובכל הזמנים, בתואנות שונות, ומעלילים עלינו כדי להצדיק שנאתם ונקמתם, והעולם מקבלים דבריהם כי שותפים להם בשנאתם אלינו, ואולם יש דין ויש דיין, ואעפ"י שעוונינו הטו אלה וחטאנו האריכו קיצנו, מ"מ אין זה ממעט מרשעם ומפשעם כלפי עם ה', וגם הגלות במצרים מאת ה' היתה זאת לסיבות עמוקות ונסתרות, וה' נקם בהם, ושילם להם כפעלם, וכן אחריתם של כל עושי עולה. ודם עבדיו יקום, וישב גמול על גאים.