הרב עמאר - שם "אלהים" הוא תוקף הדין עבור הגוים והוא עצמו משפיע רחמים לישראל

וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי פַרְעֹה אֵלָיו עַד מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ שַׁלַּח אֶת הָאֲנָשִׁים וְיַעַבְדוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיהֶם הֲטֶרֶם תֵּדַע כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם. (י, ז)

פירשתי בדרך רמז בס"ד דהכי קאמר, עד מתי יהיה זה "לנו", תיבת "לנו" בגימטריא שמונים ושש כמספר "אלהים", ולמצרים הוא מוקש שאינם יודעים למתק הדין, ובמעשיהם הרעים עוד מגבירים אותם ומוסיפים להבעיר כנגדם. וע"ז אמרו. "עד מתי יהיה זה לנו למוקש, "לנו" שהוא גימט' של אלהים, להם הוא למוקש. והוסיף ואמר "שלח את האנשים ויעבדון את ה' אלהיהם", כלומר להם לישראל אינו מוקש כי הם יודעים למתק את הדינים, וע"כ כתב אלהיהם, שבזה נרמז מיתוק הדינים. וכפי שכבר כתבתי בשם רבינו האר"י זללה"ה (ראה ברכת אליהו בראשית פר' וירא מאמר ט ופר' ויחי מאמר י), שכל מקום שכתוב "האלהים" הוא רומז למיתוק הדין, שכן עולה צ"א כמספר הוי'ה אדנו'ת, אלהים עולה פ"ו, ועם האות ה' עולה צ"א, והאות ה' היא חמשה חסדים, והם ממתקים את חמש אותיות אלהים, כשם שהשם אדנו'ת מתמתק בשם הוי'ה. וכאן נאמר בפסוק "שלח את האנשים ויעבדו אם ה' אלהיהם", שגם תיבת "אלהיהם" עולה צ"א, וגם צירף הכתוב שם הוי'ה לאלהים. ורמזו בזה שבני ישראל לא ניזוקים משם אלהים, ואינו מוקש להם, כי הם בקיאים במלאכת המיתוק, ודינים ממותקים חשובים יותר מרחמים דמעיקרא, ומיתוק זה נעשה ע"י עבודת ה' ברוך הוא. וזה אומרו, ויעבדו את ה' אלהיהם.