הרב עמאר - ירושלים העיר המובחרת מכל ערי העולם

וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן: (יד, יח)

שלם היא ירושלים וכמו שכתב בתרגום יוב"ע (וראה מה שנתבאר עוד במאמר הקודם). ואוסיף להזכיר שבחה של ירושלים מתוך דברי הרמב"ן ז"ל בפירושו שכתב, "שלם" היא "ירושלים", כענין שנאמר (תהלים עו, ג), ויהי בשלם סוכו וכו', כי מאז ידעו הגוים כי המקום ההוא מבחר המקומות באמצע הישוב, או שידעו מעלתו בקבלה שהוא מכוון כנגד בית המקדש של מעלה ששם שכינתו של הקב"ה שנקרא "צדק", ובבראשית רבה (מג, ו), המקום הזה מצדיק את יושביו, ומלכי צדק אדוני צדק, ונקראת ירושלם צדק, שנאמר (ישעיה א, כא), צדק ילין בה, ע"כ.

וכמה נאמנו דברי קדוש ה' רבינו הרמב"ן ז"ל, שהרי כן הוא הדבר גם בימינו, שכל הגוים יודעים את מעלת קדושת של עיר הקדש העיר שחוברה לה יחדיו המכוונת נגד ירושלים כל מעלה. ועל כן כל הדתות בחרו להעמיד כנסיותיהם בירושלים, וכמעט אין דת שלא העמידה בירושלים בית לתפלתם, והכל מתוך הכרה שזו העיר הקדושה המכוונת כנגד מקור הקדושה שבשמים, ואשר ממנה תבא ברכה לכל אתר ואתר, כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים (ישעיה ב, ג), וכל זה ויותר מזה ידוע להם היטב, ולכך הם רודפים אחריה כדי שיהיה להם חלק בה, ורוצים לינוק אפי' מעט מקדושתה, שכן דרך הסט"א לרדוף תמיד אחר כל אפשרות ואפי' הקלושה ביותר כדי לינק דבר מה מהקדושה, כי זו היא חיותם, שכן גם הטומאה אין לה קיום מצד עצמה ח"ו, שהרי רק רשות אחת יש ותו לא מידי, ואתה מחיה את כולם כתיב (נחמיה ט, ו), ואין יוצא מכלל זה. ואלה שיכלו לשלוט יותר התקרבו יותר ויותר, ערו ערו עד היסוד בה, שפחה כי תירש גבירה, ושכינתא בגלותא. ואנו ליה וליה עינינו נשואות תלויות, עד בא דברו לאמר לנו, עורי עורי, לבשי עוזך ציון, לבשי בגדי תפארתך ירושלם עיר הקדש, כי לא יוסיף יבא בך עוד ערל וטמא (ישעיה נב, א). ובמהרה נחזה אנן בבנין הבית נוה שאנן, וארמון על משפטו ישב, בביאת גוא"צ בב"א.