הרב עמאר - חינוך הבנים- והזהירות מהשפעה רעה

וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל, וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ הַמּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי, וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ, כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי לְיִצְחָק, וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָעֶבֶד אוּלַי לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרַי אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת הֶהָשֵׁב אָשִׁיב אֶת בִּנְךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָצָאתָ מִשָּׁם, וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תָּשִׁיב אֶת בְּנִי שָׁמָּה, ה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לְקָחַנִי מִבֵּית אָבִי וּמֵאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי וַאֲשֶׁר דִּבֶּר לִי וַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לִי לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת הוּא יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ לְפָנֶיךָ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי מִשָּׁם, וְאִם לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרֶיךָ וְנִקִּיתָ מִשְּׁבֻעָתִי זֹאת רַק אֶת בְּנִי לֹא תָשֵׁב שָׁמָּה, וַיָּשֶׂם הָעֶבֶד אֶת יָדוֹ תַּחַת יֶרֶךְ אַבְרָהָם אֲדֹנָיו וַיִּשָּׁבַע לוֹ עַל הַדָּבָר הַזֶּה: (כד, א-ט)

הנה הכתוב הפליג כאן בתאוריו של אליעזר, לומר לנו שאליעזר היה חשוב מכל בית אברהם, וגם נאמן ביתו ואיש סודו, ועל פיו התנהלו כל עניני אברהם אבינו ע"ה, כמו שנאמר, המושל בכל אשר לו, ולא מעט נכסים היו לו לאברהם, ובכולם משל אליעזר, ומעולם לא מצאנו שאברהם השביעו או חשדו לאליעזר באיזה ענין. אך עם כל זאת כשבא אברהם לעשות את אליעזר שליח לקחת אשה ליצחק בנו. כאן אינו סומך על הנאמנות והיושר של אליעזר, רק דורש ממנו, שים נא ידך וכו', ואשיבעך בה' אלהי השמים ואלהי הארץ וגו'. ומשביעו שבועה חמורה בנקיטת חפץ ובשם ה', שלא יקח אשה ליצחק מבנות כנען.

לומר לך, שלא כפי המקובל היום, שבעניני ממון דואגים ומתענינים ובודקים וכו', ואלו בחינוך הבנים ושאר עניני שמים, נוטים לסמוך ולהאמין בלי חקירות ודרישות. אבל אצל אברהם אבינו ע"ה הכל היה הפוך. כי בעניני כסף ומקנה היה כבד מאד, ועם כל זה הממון לא תפס אצלו כלל שום חשיבות, ולכן נתן את הכל ביד אליעזר באמונה ללא דרישות וחקירות, ובודאי בלי שבועות. אבל בדבר ששייך לעבודת ה', אין אברהם סומך ולא מאמין, ואפי' על אדם נאמן וישר כאליעזר שהיה דולה ומשקה מתורת רבו לאחרים (ראה יומא כח, ב ורש"י בראשית טו, ב), ושעליו נאמר (ראה ב"ר ס, ח ובילקוט שמעוני בראשית רמז ק"ט), יפה שיחתן של עבדי אבות וכו'. (וראה מזה עוד בספר קרית ארבע).