הרב עמאר - הולך את חכמים יחכם

וַיְהִי בְּשַׁחֵת אֱלֹהִים אֶת עָרֵי הַכִּכָּר וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת אַבְרָהָם וַיְשַׁלַּח אֶת לוֹט מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה בַּהֲפֹךְ אֶת הֶעָרִים אֲשֶׁר יָשַׁב בָּהֵן לוֹט: (יט, כט)

ראינו כי הצלת לוט באה לו בזכות דודו, אברהם אבינו ע"ה. ואין המכוון שנשאו לו פנים מן השמים רק משום שהיה קרובו של אברהם. אמנם הטעם האמיתי הוא, מפני שלוט היה הולך עם אברהם ולמד ממעשיו, ואפילו שלמד רק מעט ממעשיו, בכל זאת, הושפע לטובה, כאדם שנכנס לחנותו של בשם שאפילו אם יצא כלעומת שבא, בכל זאת נדבק בו מן הריח הטוב.

וכן מצינו בלוט שלמד את דרכי הכנסת אורחים מאברהם אבינו, ואפילו שבא לידי סכנה, בכל זאת הכניס אורחים לביתו בהיותו בסדום, כמבואר בפסוקים (בראשית יט, א-ח), ולא הפקירם אל ההמון הפרוע אשר ביקשו לעשות בהם שפטים. והוא שנאמר (בראשית יג, ה), וגם ללוט ההולך את אברם היה צאן ובקר ואהלים. ולא רק צאן גשמי הרויח לוט מהליכתו עם אברהם אבינו, כי אם גם נכסי צאן ברזל רוחניים שבאו לו מורשה ממדותיו הטובות של דודו אברהם, בבחינת איקרב לגבי דהינא ואידהן (שבועות מז, ב ורש"י שם).

ואפשר שגם ע"י הקירבה לצדיק, זוכים לנקיות המדות, וכמו שמצינו שאמר אברהם לאליעזר עבדו המושל בכל אשר לו, בשלחו אותו לקחת אשה לבנו ליצחק, כי אם אל ארצי ואל מולדתי תלך וגו' (בראשית כד, ד), כי נדבקו כמה מדות טובות בבני משפחתו של אברהם, ולכן צריך אליעזר לקחת דוקא אשה משם ולא מבנות כנען שהיו חסרות כל מדה טובה. וזהו שנאמר כאן ויזכור אלהים את אברהם, וישלח את לוט מתוך ההפיכה, שזכר את המדות הטובות של אברהם שנדבקו בלוט, ולכן וישלח את לוט.

ואפשר שזהו הענין בהזכרת זכות אבות לבני בניהם, דכיון שאנו חלק מהם, בודאי שהשורש הוא טוב וטהור, ויש תקוה.