הרב עמאר - לימוד מוסר מתוך התבוננות בעונשי הרשעים

וַה' אָמָר הַמֲכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה, וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם וְנִבְרְכוּ בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ, כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לְמַעַן הָבִיא ה' עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו: (יח, יז-יט)

לכאורה צריכים להבין מה הקשר בין הדברים, ומה שייכות יש בין הענין שאברהם יצוה את בניו ואת ביתו אחריו, ובין הצורך להודיעו את משפט סדום ועמורה. והנה מדברי רש"י משמע שבגלל שהוא עתיד לצוות את בניו ואת ביתו על דרך ה', על כן הי"ת אוהבו ומחבבו, וזהו לשון ידעתיו לשון חיבה, ועל כן צריך אני להודיעו.

וראיתי לרבותינו בעלי התוספות שם, שכתבו, ולפי שיהיה לגוי גדול אגלה לו דין של סדום, כי יודע אני בו כי למען דין שאעשה ברשעים הללו יצוה את בניו לשמור דרך ה' ולעשות צדקה ומשפט, למען הביא ה' וגו', ויזכו לירש את הארץ, שאם לא יהיו שומרים משפט וצדקה לא יזכו לזה.

נמצא דמשום שידעתיו שיצוה, צריך להודיעו משפטן של הרשעים, ומזה ילמד את בניו, שידעו מהן תוצאות העונש של הרשעים, ועד כמה צריך להתרחק מהם ומדרכם. ויצוה אותם לשמור את דרך ה', ויזכו על ידי זה לירש את הארץ. שהוא התנאי לירושת א"י.

ורבינו יעקב בעל הטורים ז"ל כתב, "אשר יצוה את ביתו", ס"ת "תורה", "אשר יצוה" גימטריא "תורה", וגימטריא "ברית".