הרב עמאר - ארץ ישראל קנויה לעם ישראל בקנין נצח

וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו וַיֹּאמַר אֲנִי ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ: (כח, יג)

אמרו רבותינו (חולין צא, ב), הארץ אשר אתה שוכב עליה וגו', מאי רבותיה, אמר רבי יצחק מלמד שקפלה הקב"ה לכל ארץ ישראל והניחה תחת יעקב אבינו שתהא נוחה ליכבש לבניו. וכן הוא בדברי רש"י ז"ל. והיינו שהי"ת רמז ליעקב אבינו כי כשם שאדם שולט בד' אמותיו, כך יהא קל לזרעו לכבוש ולשלוט בארץ ישראל.

והנה צריך להבין מה הצורך בכך, ואם אכן היה נחוץ הדבר, א"כ מדוע כשהקב"ה הבטיח את הארץ לאברהם וליצחק לא קיפלה תחתיהם וכפי שעשה אצל יעקב.

והנראה בזה, שע"י שקיפל הקב"ה את כל א"י תחת יעקב אבינו והוא שכב עליה, הרי שקנאה בחזקה, ואין עוד שום מקום לערעור על קניינו. ואעפ"י שבכדי לקנות חפץ אין צריך לאחוז בכולו ואפשר להחזיק רק במקום מסויים וקונה הכל (כמבואר בשו"ע חו"מ סי' ק"צ ואילך), מ"מ המקומות בהם מחזיקים אנשים ועמים אחרים צריכים תפיסה בכל, ולכן הקב"ה קיפל את כל ארץ ישראל והניחה תחת יעקב אבינו ע"ה.

ומה שלא קיפל הי"ת את הארץ לתתה גם לאברהם וליצחק, הטעם ברור, מפני שמאברהם יצא ישמעאל. וכן מיצחק יצא עשו, אשר אינם נוחלים את הארץ, וכדי שלא תהא בידם טענת ירושה, לכך לא קיפל את ארץ ישראל לתתה לאבותיהם, ולכן רק הבטיחה להם אך לא נתן להם בפועל כדי שלא יהא לבניהם ישמעאל ועשו בה טענת תפיסה מדין קנין ירושה, אבל יעקב אבינו מטתו שלימה, וכל בניו זרע קודש, ומהם נתהוה עם ישראל, ולהם מובטחת הארץ. לכן לו יאות שיקנה את הארץ, ותהא לבניו מורשה עד עולם. וזה שאמר הי"ת ליעקב, "אני ה' אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך", היינו שהי"ת אמר ליעקב אבינו, דע לך, כי זאת הארץ אשר הבטחתי לאבותיך היה בהבטחה בלבד, וזאת, בכדי שישמעאל ועשו לא יבואו בטענת ירושה. אבל אצלך לא כן הוא, כי אתה וזרעך קודש, ולכן הנני נותן לך את הארץ בקנין גמור, לך ולזרעך עד עולם.