הרב עמאר - בטחון בהי"ת בכל עת ובכל זמן

וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו אָנֹכִי מֵת וֵאלֹהִים פָּקֹד יִפְקֹד אֶתְכֶם וְהֶעֱלָה אֶתְכֶם מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב: (נ, כד)

כתב ר"י בעל הטורים ז"ל, אנכי מת ואלהים פקד יפקד אתכם, פירוש אנכי בשר ודם, היום כאן ומחר בקבר, אבל מלך אל חי וקיים הוא יפקוד אתכם. ע"כ. ויש לבאר את דב"ק דהכי קאמר יוסף לבני דורו, עד עתה הייתם סומכים עלי שאפרנס ואכלכל אותכם ואת טפכם, אבל אתם צריכים לבטוח בהי"ת, כי אנוכי מת, וגם אם אחיה שנים רבות, הלא סוף אדם למיתה, ואין לכם לשים את מבטחכם בבשר ודם. ואלהים פקוד יפקוד, הוא אלהים חיים לעד לעולם, בו תבטחו, ועליו תהיה משענתכם, והוא יפקדכם ברחמים, ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו.

ועוד כתב ר"י בעל הטורים, שאמר יוסף פקוד, לרמוז שמנין פקוד חסר מארבע מאות שנה וישאר רד"ו. ע"כ. ופירוש דבריו, כי מנין פקוד עולה ק"צ, וכן יחסיר הקב"ה מן הזמן המיועד לגלות מצרים, ובמקום ארבע מאות שנות שעבוד במצרים יהיו רק מאתיים ועשר. כי ארבע מאות פחות ק"צ נשאר רד"ו שהם מאתיים ועשר.