הרב עמאר - יוסף זכה לנחלה כפולה משאר אחיו

PDF הדפסה דוא
יוסף זכה לנחלה כפולה משאר אחיו

וַיֹּאמֶר אֵלַי הִנְנִי מַפְרְךָ וְהִרְבִּיתִךָ וּנְתַתִּיךָ לִקְהַל עַמִּים וְנָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֲחֻזַּת עוֹלָם: (מח, ד)

כאן ביררה לנו התורה הקדושה שאותה הבטחה שהבטיח הקב"ה לאברהם וליצחק אותה הבטיח גם ליעקב אבינו, שתהיה הארץ הקדושה לו ולזרעו אחריו אחוזת עולם.

וכתב רבינו אברהם ן' עזרא וז"ל בתוך דבריו, והנכון בעיני שאמר, השם אמר לי כי ארץ כנען תהיה לזרעי אחוזת עולם. ואני אתן לך בנחלת הארץ הבכורה ויקחו אפרים ומנשה חלקם בארץ כאשר יקח ראובן ושמעון שהם הגדולים מבני. ואשר תוליד אחרי אפרים ומנשה יקראו על שם אחיהם הנזכרים שירשו עמם בנחלתם וכו'. ע"כ.

וכעין זה ממש פירש גם הרשב"ם ז"ל על הפסוק (בראשית מח, ה), ועתה שני בניך הנולדים לך וגו' אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהי לי, ועתה שני בניך וגו', כלומר, מאחר שנתן לי הקב"ה את ארץ כנען, הרי ברשותי לעשותך בכור ליטול פי שני שבטים, ולכך שני בניך יטלו כנגד ראובן ושמעון.

וגם הרמב"ן ז"ל (בראשית מח, ו), הביא דברי רש"י ז"ל שכתב, ומולדתך אשר הולדת אחריהם, אם תוליד עוד בנים לא יהיו במנין בני אלא בתוך שבטי אפרים ומנשה יהיו נכללין, ולא יהא להם שם כשאר השבטים לענין הנחלה ואף על פי שנתחלקה ארץ ישראל למנין גולגלותם, כדכתיב (במדבר כו, נד), לרב תרבה נחלתו, וכל איש נטל בשוה, חוץ מן הבכורות, מכל מקום לא נקראו שבטים אלא אלו. ע"כ. ודחה הרמב"ן את דבריו, וכתב, וזה איננו נכון, שאם כן אין הבכורה ליוסף אלא לענין הכבוד בלבד שיקראו בניו שבטים, והכתוב אומר בנחלתם, ובגמרא אמרו, לנחלה הקשתים לראובן ושמעון ולא לדבר אחר וכו', כדאיתא בהוריות (ו, א), והזכירו רבותינו (ב"ב קכג, א), בכל מקום שהיה יוסף בכור לנחלה וירש פי שנים כאחד כמשפט כל בכור, ולא היתה בכורתו להקרא שבטים בלבד כדברי הרב, ומזה נלמוד עוד שלא חלקו הארץ לכל שבטי ישראל לגולגלותם, שאם כן מה הבכורה הזאת בירושה ואם נאמר שנתנו לכל אחד ואחד מבני יוסף פי שנים כאחד מכל אישי שאר השבטים, לא הוזכר זה בכתוב כלל, ולא מצינו ביעקב שיתן בכורה ליוסף אלא שאמר בכאן "כראובן ושמעון יהיו לי", ומזה אמר הכתוב (דהי"א ה, א), נתנה בכורתו לבני יוסף בן ישראל, אם כן היו לגמרי כשני שבטים והיא בכורתו, וכך הם דברי חכמים בכל מקום (ב"ב קכג, א).

אבל הענין איננו כלל כמו שאמר הרב, שארץ ישראל לשבטים נתחלקה, שנים עשר חלקים שוים עשו ממנה, ונטל שבט שמעון המועט שבהם כשבט יהודה שמרובה באוכלוסין, ונטלו אפרים ומנשה כראובן ושמעון בשוה וכך העלו בגמרא פרק יש נוחלין (ב"ב שם), וכתוב (יחזקאל מז, יג), תתנחלו בארץ לשנים עשר שבטי ישראל יוסף חבלים. וכן אמר אונקלוס (להלן מט, כב), תרין שבטין יפקון מבנוהי יקבלון חולקא ואחסנתא, שיהיו שוים בקבלת הנחלה וכו'. עכ"ל.

ויש לשים לב שכל הזמן משוה הכתוב את הבטחת הארץ להבטחת הזרע, שכבר בברית בין הבתרים הבטיח הי"ת לאברהם את שניהם, וכן תמיד. וגם כאן י"ל כי אלו ואלו דברי אלהים חיים, ונאמר, כי יעקב העביר המתנה ליוסף בשני בדברים, האחת, שבניו אפרים ומנשה יקראו בין השבטים כראובן ושמעון. והשנית, שגם יקחו פי שנים בחלוקת הארץ.

ואולי א"א לזה בלא זה. וע"כ אמר יעקב ליוסף, אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי, ואחר שקבעם כשנים מבניו, ממילא יוצא הדין דנוטל כל אחד מהם חלקו בנחלת הארץ כאחד השבטים, וממילא יוצא דיוסף נטל פי שנים, כדין בכור לנחלה.