הרב עמאר - שם שדי וסגולתו לפריה ורביה

וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל יוֹסֵף אֵל שַׁדַּי נִרְאָה אֵלַי בְּלוּז בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיְבָרֶךְ אֹתִי, וַיֹּאמֶר אֵלַי הִנְנִי מַפְרְךָ וְהִרְבִּיתִךָ וּנְתַתִּיךָ לִקְהַל עַמִּים וְנָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֲחֻזַּת עוֹלָם, וְעַתָּה שְׁנֵי בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד בֹּאִי אֵלֶיךָ מִצְרַיְמָה לִי הֵם אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי: (מח, ג-ה)

אפשר דיש קשר בין שם שדי לברכת הבנים, שכן מצאנו ביצחק אבינו ע"ה בעת שציוה ליעקב ללכת לפדן ארם לשאת לו אשה ברכו בשם שדי, כמו שנאמר (בראשית כח, ב-ג), קום לך פדנה ארם ביתה בתואל אבי אמך וקח לך משם אשה מבנות לבן אחי אמך, ואל שדי יברך אתך ויפרך וירבך והיית לקהל עמים. הרי שגם יצחק אבינו כשבירך את יעקב בברכת הבנים ברכו בשם שדי. ובאמת שמצינו כי גם בעת שבירך הי"ת את אברהם אבינו ע"ה שיפרה וירבה, נגלה אליו הי"ת בשם "אל שדי", כמו שנאמר (בראשית יז, א-ו), וירא ה' אל אברם ויאמר אליו אני אל שדי וגו' והפרתי אותך במאד מאד וגו'.

ושוב ראיתי בפירוש ר"י בעה"ט דהוא תנא דמסייען לזה, שכתב על הפסוק (בראשית לה, יא), אני אל שדי פרה ורבה, הוא שם של פריה ורביה כי נעלם שלו, שי"ן דל"ת יו"ד עולה ת"ק, כמנין איברים שבאיש ושבאשה. והיינו רמ"ח איברי האיש ורנ"ב איברי האשה (כי האשה יתירה על האיש ארבעה איברים, כמבואר בבכורות מה, א), אשר יחדיו עולין לחמש מאות.

והלום ראיתי בילקוט תפלות שחיבר הרה"ק רבי יהודה פתאיה זללה"ה הנקרא חסדי דוד, ושם תפלה על חשוכי בנים, ונאמר בה, ותקיים בהם מקרא שכתוב וכו', ולמען שמך הקדוש שם שד"י, אשר מלוי שלשה אותיות שלו [ש]י"ן, [ד]ל"ת, [י]ו"ד, עולים בגימטריא פר"ו ורב"ו, וסוף אותיותיו נ' ת' ד' גימטריא ב"ן ב"ת. וכן מזכיר שם את הפסוקים אני אל שדי פרה ורבה, ואל שדי יברך אותך ויפרך וירבך. ע"ש (וראה עוד להלן מאמר כב).

ואם כן זהו שאמר לו כאן יעקב ליוסף אל שדי נגלה אלי וגו' הנני מברך וגו' ונתתיך לקהל עמים, ואמרו רבותינו (ב"ר פב, ד), וכן הוא בפירוש רש"י ז"ל שם (בראשית מח, ד), ונתתיך לקהל עמים, בשרני שעתידים לצאת ממני עוד קהל ועמים וכו', ושוב לא נולד לי בן, לימדני שעתיד אחד משבטי ליחלק ועתה אותה מתנה אני נותן לך. ע"ש.

וזה שהמשיך יעקב ואמר, ועתה שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים וגו' לי הם אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי. כלומר, שהגם שהיית לבדך בארץ מצרים ולא ידעתי כלל מקיומך, בכל זאת, ברכת הקב"ה היתה מכוונת בעבורך.

ומה נפלאים דברי בעלי התוספות בספר דעת זקנים, וכן דברי רבינו יעקב בעל הטורים (בראשית מח, ה), שכתבו, אפרים ומנשה עולה בגימטריא ראובן ושמעון ואחד יותר. ע"ש. [והאחד יותר, אפשר שהוא כנגד יוסף]. ועל כל פנים, רואים בזה את רצון הי"ת למנות את מנשה ואפרים בכלל שבטי יה.