הרב עמאר - יעקב אבינו נענש על שהתאונן על הצער והיסורים שעברו עליו

וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יַעֲקֹב כַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ, וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל פַּרְעֹה יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי שְׁלשִׁים וּמְאַת שָׁנָה מְעַט וְרָעִים הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי וְלֹא הִשִּׂיגוּ אֶת יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אֲבֹתַי בִּימֵי מְגוּרֵיהֶם: (מז, ח-ט)

ראיתי להביא בכאן דברים נוראים מדברי רבותינו בעלי התוספות בספר דעת זקנים, אשר ראוי לכל נבון לשים את הדברים הללו אל לבו, וז"ל, פשוט לפי שראהו זקן מאד, ושערות ראשו וזקנו לבנות מרוב הזקנה שאל כן. והוא ענהו ימי מגורי שלשים ומאת שנה מעט ורעים, כלומר מעטים הם שנותי, אלא מתוך רעות שהיו לי קפצה עלי זקנה. מדרש, בשעה שאמר יעקב "מעט ורעים היו ימי שני חיי", אמר לו הקב"ה אני מלטתיך מעשו ומלבן והחזרתי לך את דינה וגם את יוסף, ואתה מתרעם על חייך שהם מעט ורעים היו, חייך שמנין התיבות שיש מן ויאמר עד בימי מגורי, כך יחסרו משנותיך שלא תחיה כיצחק אביך, והם ל"ג תיבות, וכמנין הזה נחסרו מחייו, שהרי יצחק חי ק"פ שנה, ויעקב לא חי אלא קמ"ז. עכ"ל.

והנה חז"ל גילו לנו זאת, כדי ללמדנו שעל אף הצרות הרעות והרבות שסבל יעקב אבינו כל ימי חייו, צרת עשו, וצרת לבן, וצרת דינה, וצרת יוסף כ"ב שנים, והיו אלו יסורים קשים ונוראים למעלה מהשגתינו. מ"מ כיון שהחזיר לו הי"ת לבסוף את בנו ואת דינה וכו', היה אסור ליעקב להתאונן, וכיון שהתאונן מעט ורעים היו ימי שני חיי, מיד נתבע באופן החמור ביותר, ועל כל תיבה ותיבה שהוציא מפיו איבד שנת חיים.

ויותר מזאת ראיתי להגר"ח שמואלביץ ז"ל (שיחות תשל"א - מאמר ג), שהוסיף בזה הערה נפלאה כדרכו, שהרי בכלל הל"ג תיבות שנאמרו בפסוקים חשבו ליעקב גם את שמונה התיבות של שאלת פרעה "ויאמר פרעה אל יעקב כמה ימי שני חייך", ומה לתיבות אלו וליעקב ולמה נתבע גם עליהן, אמנם נראה שבעלי התוספות טמנו זאת בדבריהם, כי כיון שראה פרעה את יעקב וראה את שערות ראשו וזקנו לבנות מאד, שהלבינו מפני הזקנה שאלו לגילו, ויעקב השיב שאמנם צעיר הוא אלא שהצרות הביאו עליו זקנה בלא עת, ולולי היה מרגיש יעקב בצרותיו לא היתה זקנה קופצת עליו, ועל זה נתבע גם על דברי שאלות פרעה. כי שאלת פרעה ליעקב בן כמה הוא, באה מפני שראה פרעה את מראהו הלבן, שנבע מרוב צערו ורגישותו, עכת"ד. והדברים נוקבים עד תהומות הנפש.

וזכורני ששמעתי ממגידי אמת, בת"ח ויר"ש גדול וחשוב שהיה לו צער גדול מבנו שלא התנהג כשורה, והיה מצטער ע"ז מאד, והתאונן אצל הגה"ק בעל קהלות יעקב מוה"ר י"י קנייבסקי זללה"ה. ואמר לו הגריי"ק ז"ל, שידע שגם על הצער הזה שמזיק לבריאותו הריהו עתיד ליתן הדין. וא"ל הת"ח שהוא מצטער על חסרון יר"ש וכדו'. ואמר לו הגריי"ק ז"ל, צריך להשתדל ולעשות מה שיכולים, והשאר ביד הי"ת. וחייבים להתחזק ולהתעודד.