הרב עמאר - אין חכמה ואין תבונה נגד ה', והמעוות דרכו מפסיד גם את מה שיש בידו

וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ: (ד, ח)

כתב הרמב"ן ז"ל (בסוף פירושו לפסוק), וז"ל, ויתכן שנתכוין בו ההריגה שיבנה העולם ממנו, כי חשב שלא יהיה לאביו זרע אחר עוד. גם פחד שלא יהיה עיקר בנינו של עולם מאחיו שנתקבלה מנחתו. עכ"ל.

והעולה מן הדברים שמלבד הקנאה שנתקנא קין בהבל אחיו, וחרה לו מאד שנתקבלה מנחתו של הבל לפני ה', ואילו למנחתו לא שעה. עוד עלתה לו מחשבה, שמעתה שהבל רצוי לפני ה', הריהו עלול לבנות ממנו את כל העולם, והוא יהיה עיקר בנינו של העולם, וזה הבעיר כאש חמתו, וקנאתו גברה ועלתה למעלה למעלה, עד שקם עליו והרגו.

ויש בזה מוסר גדול לבעלי מחשבות, שלא בוטחים על ה' שיעשה מה שנראה לו, ואין מי שיאמר לו למה תתן לזה ולא לזה, ולמה תעדיף זה ע"ז, וכל כיו"ב. וסומכים על השתדלותם וכחם, ואל בינתם הם נשענים. והנה קין ביקש לו חשבונות רבים למנוע את בנין העולם ע"י הבל. ולכן עשה את הדבר היותר גדול שאפשר לו לעשות, שהרג את הבל אחיו, ומעתה א"א לבנות את העולם מהבל כי איננו עוד. אבל מחשבות קין לא הועילוהו, כי לא ידע שיהיה לאביו עוד זרע כלשון הרמב"ן ז"ל.

ולהלן (ד, כה), נאמר, וידע אדם עוד את אשתו ותלד בן ותקרא שמו שת, כי שת לי אלהים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין, וגם אחרי הולדת שת עוד נולדו לאדם בנים ובנות כמבואר בתורה (בראשית ה, ד). ונמצא שכל המעשה הנורא שעשה קין היה לחנם. כי הנה יש אחרים שבאו עוד לעולם, ומהם יתמלא ויתיישב העולם. ולעומת זאת קין נחקק לדראון עולם כרוצח אחיו רח"ל, וגם שילם בנפשו, שהרי למך הרגו, ונתקיים בו (אבות ב, ו), על דאטפת אטפוך.

וגם מה שחשב להועיל בהריגת הבל שלא יהיה בנין העולם מאחר אלא ממנו. גם זה לא עלה בידו, שהרי נאמר (בראשית ה, א), זה ספר תולדות אדם, ביום ברא אלהים אדם, בדמות אלהים עשה אותו, ושם (פסוק ג), נאמר, ויחי אדם שלשים ומאת שנה, ויולד בדמותו בצלמו, ויקרא את שמו שת וגו'. ולא הזכיר כאן בספר תולדות אדם, לא את קין ולא את הבל אלא את שת, שממנו הושתת עיקר העולם.

ואעתיק לשונו של תרגום יונתן בן עוזיאל שם, וחיא אדם מאה ותלתין שנין, ואוליד ית שת דדמי לאקוניה ולדמותיה, ארום מן קדמת דנא אולידת חוה ית קין דלא דמי ליה, והבל אתקטיל על ידוי, וקין אטרד ולא אתייחסו זרעיתיה בספר ייחוס אדם, ובתר כן אוליד ית דדמי ליה וקרא ית שמיה שת, ע"כ. הרי לך מפורש בדבריו שקין וזרעו לא נכללו בספר יחוס אדם, משום שקין לא דומה לאדם, והבל איננו, ורק שת שנולד אחר ק"ל שנים הוא דומה לאדם הראשון בדמותו ובצלמו, והוא המשך יחוסו, והוא עיקרו של העולם.

ובודאי שקורא הדורות מראש, גלוי וידוע לפניו ששת שיולד מאוחר יותר, הוא הממשיך של אדם הראשון, וממנו יהא עיקר בנין העולם, אלא שהאדם קצר רואי, ואינו יודע מה יהיה גם בעוד רגע כמימריה, ויושב ומחשב בדרכים שונות ומשונות להשיג את מטרותיו ולהסיר דאגותיו. אבל אינו יודע כי הרבה פעמים במו ידיו הוא מקרב את מה שרצה להרחיק.

וכמו שמצינו באחי יוסף הצדיק שמכרוהו לעבד, כדי לגנוז לעד את חלומותיו שיהא מלך עליהם, אך לא כאשר דימו היה, כי במו ידיהם שלחו אותו למקום מלכותו, וכן כהנה רבות, ולא עת האסף (וראה מה שנתבאר עוד בענין זה להלן בפרשת ויגש מאמר ג' ופרשת ויחי מאמר כו).