הרב עמאר - יש דברים שלא יספיק להם הלימוד העיוני בלבד, אלא צריך שימוש חכמים

וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד: (שם)

כתב הרמב"ן ז"ל, "אליך", שיביאוהו לפניך, והוא יראנו אם הוא זך וכתית כראוי, וכן צו את בני ישראל ויקחו אליך, (ויקרא כד ב). עכ"ל. ור"ל דכיון שהקפידה תורה על זָכוּתוֹ של השמן של המנורה כמבואר במנחות (סו, א) הנ"ל בדבור הקודם, על כן ציותה שיביאוהו לפני משה טרם יתנו אותו במנורה, והוא יבדוק, ויורה הלכה למעשה כדת מה לעשות, אם הוא ראוי למנורה אם לאו, ומזה יִלְמֶדו ויִלַמְדוּ הלכה לדורות מפיו של משה רבינו ע"ה. וכיון שלא מצאנו בכל המצות שיצוה להביא כל דבר לפני משה שיורה הוראתו כמן בשמן המנורה. צ"ל שכאן הוא דבר שאי אפשר ללמוד אותו בציווי בלבד, וחייבים ללמוד באופן מעשי ממש כדי להבין מה נקרא זך ומה השיעור של הנקיות משמרים.

ואעפ"י שיש עוד מצות רבות שאי אפשר להבינם כהלכתם עד שיראה בעיניו את המעשה, כגון בהלכות טרפות וניקור החלב, ועוד ועוד, ועם כל זה לא מצאנו בכל אלה שיש מצוה להביאם לפני משה שיראה וילמד. וי"ל דהתם הדבר ברור לכל בר דעת שחייבים ללמוד מהמעשה ממש, שבלי זה אין לו כלום בהבנת הענין, ואין צריך למצוה מיוחדת על זה, אבל כאן יכול הטועה לחשוב שהוא הבין היטב מה זה זך ונקי, ולא ימתין להוראת משה רבינו ע"ה, לזה אמר הכתוב "ויקחו אליך", ללמד שבלי זה לא ידעו לכוין הענין לאמיתתו.