הרב עמאר - מנין הסממנין שבקטורת

וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה קַח לְךָ סַמִּים נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה בַּד בְּבַד יִהְיֶה, וְעָשִׂיתָ אֹתָהּ קְטֹרֶת רֹקַח מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ מְמֻלָּח טָהוֹר קֹדֶשׁ: (ל, לד-לה)

מעשה הקטורת ופיטומה ידועים ומפורשים בברייתא בכריתות (ו, א ואילך), ת"ר פיטום הקטורת כיצד וכו' והיא שגורה בפי כל אדם. ושם נאמר ואחד עשר סמנים היו בה, ואלו הן, הצרי, והצפורן, החלבנה, והלבונה, מור, וקציעה, ושבולת נרד, וכרכום, קושט, קילופה, קנמון. וצריכים להבין דבפסוקים אלו נזכרו רק נטף ושחלת וחלבנה ולבונה זכה, והם ארבעה, ומנין למדו חז"ל שאחד עשר סמנים היו בה. ולזה אמרו בגמרא שם, והובא ברש"י ז"ל כאן סמים ולבונה זכה, מכאן למדו רבותינו י"א סממנין נאמרו לו למשה בסיני, (בפסוק זה נכתבה תיבת סמים שתי פעמים), סמים ראשונה הם שני סמנים, (דמיעוט רבים שנים). נטף, ושחלת, וחלבנה. ג' ועם שני סמנים הנז' הרי חמשה, וחזר וכתב סמים, לרבות עוד כמו אלו, הרי עשרה, ולבונה הרי י"א. וע"ש בשפתי חכמים אות ס'.

והרמב"ם ז"ל פירש כל הסמנים בערבית, והוא בהלכות כלי המקדש (פ"א ה"י) ושם כתב שכרכום הוא זעפראן. ואין זה התבלין שקוראים כיום כרכום או כרקום, והוא אלא זעפראן, והוא יקר ביותר, ואומרים שמחירו לפי משקל כמחיר הזהב. והוא חוטים זהובים, דומים מעט לחוטים של התירס, בעת שמורידים מעליו הקליפה החיצונה שמכסה את כל הפרי שבו קשורים גרגירי התירס, יש שם חוטים צהובים, ודומים לזעפרן, והוא בעל טעם וריח נפלא. וכן כל סמני הקטורת נפלאים בריחם, מלבד החלבנה שכתב רש"י ז"ל כאן, חלבנה, בושם שריחו רע וקוראים לו גלבנ'א, ומנאה הכתוב בין סמני הקטורת, ללמדנו, שלא יֵקַל בעינינו לצרף עמנו באגודת תעניותינו ותפלותינו את פושעי ישראל שיהיו נמנין עמנו (ומקורו בכריתות ו, ב).

והנה ידוע ומפורסם שהחכם רבי אברהם ן' עזרא ע"ה היה נלחם מלחמת ה' נגד הקראים, ובפרט נגד אלה שקראו לעצמם בשם חכמים ומנהיגים, והיו מלמדים אנשי קהלתם כפירה בדברי חכמים ע"ה ונגד כל התורה שבעל פה שהיא ניתנה למשה רבינו ע"ה בסיני, ועליה נאמר, ומסרה ליהושע וכו', וכמו שרואים בפירושו על התורה, שפעמים רבות מביא פירושיהם ודוחה אותם בדעת ובתבונה וגם בעוז וגבורה, ומגלה את קלונם וריקנותם. ומספרים שפעם אחת היה הרב ע"ה בבית הכנסת ושם עמו תשעה אנשים וממתינים לעשירי כדי להתפלל מנחה, ונכנס אחד הקראים הידועים, והרב התעלם ממנו ולא התחיל להתפלל עדיין, והבין אותו האיש שאינו מונה אותו במנין, ואמר להראב"ע ז"ל, חלבנה בקטורת. והשיבו הראב"ע מיניה וביה: ואחד עשר סמנין היו בה.