הרב עמאר - לא תעשון אתי

לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם. (כ, כ)

לפי טעמי המקרא, צריכים לומר דהכי קאמר קרא, לא תעשו אתי. זה ענין אחד שנגמר כאן, שהרי נקוד אתנח תחת תיבת "אתי", והוא כמו סוף פסוק. אלא שלא פירש בכתוב מה לא לעשות אתו יתברך, ובעל כרחין צריך לומר דהכתוב מזהיר על צורות ובריות אשר ברא הבורא הנמצאות בשמים, כגון השמש וכיו"ב. ואח"כ אמר אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם, דהיינו עניני הארץ שבשביל זה אמר לכם. ובאמת כן עולה מדברי תרגום יונתן בן עוזיאל ע"ה, שכתב וז"ל, עמי בני ישראל, לא תעבדון למסגד דמות שמשא וסהרא וכוכביא ומזליא ומלאכיא דמשמשין קדמי, וכתב בפירוש יונתן שם, שדרש את זה מתיבת "אתי". ע"ש עוד.

ועכ"פ ראינו שמפרש, "לא תעשון אתי", על השמש והירח וכו' ועל המלאכים, וכולם ברואיו השוכנים בשמים וע"כ אמר אתי. ואח"כ אמר אלהי כסף וגו', ותרגם בתרגום יוב"ע דחלן דכסף ודחלן דדהב לא תעבדון לכון. ע"כ. ובאלה אמר "לכם, לפי שהם עניני הארץ כיוצא בכם.

וכן כתב רש"י ז"ל, לא תעשו אתי, לא תעשון דמות שמשי המשמשים לפני במרום. (ומקור הדברים מהמכילתא). וע"ש עוד שפירש "אלהי כסף ואלהי זהב", בענין הכרובים שלא יעשו אותם מכסף, ולא יוסיפו על שני הכרובים, ולא תעשו לכם, שלא יעשו כרובים בבתי כנסת וכדו'.

והראב"ע ז"ל פירש שלא יעשו צורות לקבל כוח עליונים כמו העגל שעשו ישראל, כי אהרן לכבוד ה' עשה, כאשר אפרש במקומו, ובעבור שהשם ידע שישראל יעשו, הזהירם שלא יעשו אלהי זהב. עכ"ל.

ופירוש עמוק הוא זה בתיבת "אתי", כי בתרגום יונתן בן עוזיאל. וכן עולה מפירש"י, דלא תעשו "אתי", היינו מאלה שהם אתי, ששוכנים בשמים כמו השמש והירח והמלאכים. והראב"ע ז"ל מפרש דבא לאסור לעשות צורות לקבל כוח עליונים, כלומר שיעשו איזה צורה, שדרכה יקבלו השפעת השם ברוך הוא. דאעפ"י שלא מתכונים לאלהים אחרים, אלא לקבל השפע ממנו יתברך, וחושבים שעל ידי צורה כזאת יוכלו לקבל השפע בקלות יותר. ונחשב בעיניהם שאין זה עבודה זרה, כי אתו היא ומאתו הם מקבלים, וזה בא לאסור ולהחשיבא כשאר עבודות זרות, ועל כן אמר, "לא תעשון אתי".

וע"ז הקדים הראב"ע ז"ל, ופתח בזה"ל, "לא תעשון", הטעם והנה אנכי יושב בשמים, ואני דברתי עמכם, לא ע"י אמצעי, וכן כתוב (דברים ה, ד), פנים בפנים דבר ה' עמכם וכו'. עכ"ל. והיינו דבא לבאר שהקב"ה בא להזהירנו במצוה זו, שלא נחפש דבר אמצעי, או צורה אמצעית שדרכה נקבל הארותיו והשפעותיו של הקב"ה, לכן אמר לא תעשון אתי.

ובדרך זו דרך גם רבינו עובדיה ספורנו ז"ל, שכתב וז"ל, "לא תעשון אתי אלהי כסף", ומאחר שראיתם, שאין אתם צריכים לאמצעיים להתקרב אלי, לא תעשו אתי כאלה לאמצעיים, עכ"ל. ועוד כתב להלן (פסוק כא), אבא אליך וברכתיך, לא תצטרך למשוך הנהגתי אליך, באמצעים של כסף וזהב, כי אמנם אני אבא אליך וברכתיך. עכ"ל. והן הם דברי הראב"ע ז"ל.

ומדבריו של רבינו הספורנו נראה דמפרש הפסוק, כן לא תעשון אתי אלהי כסף וגו', ולא נפסק הענין בתיבת אתי, אלא הכל ענין אחד. ובאמת כן נראה גם מהראב"ע ז"ל, שכתב עוד שם, וז"ל, ואל תתמה בעבור שכתוב לא תעשו פעמים, כי כן דרך צחות לשון הקדש, כמו לא תחמוד, כי הטעם אחד הוא, וכן הוא לא תעשון לכם אתי אלהי כסף ואלהי זהב. כמו לא תעשה לך פסל וכל תמונה וכו'. עכ"ל. הרי מבואר בדבריו דמפרש לא תעשון אתי עם אלהי כסף בחדא מחתא. ומבאר אח"כ דאלהי כסף וזהב הם האמצעיים שאסרה התורה לעשות. ומה שחזר וכתב בסוף הפסוק, לא תעשו לכם, הוא דרך צחות בלבד.