הרב עמאר - אם ישראל משמרין ב' שבתות מיד נגאלין

וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר יָבִיאוּ וְהָיָה מִשְׁנֶה עַל אֲשֶׁר יִלְקְטוּ יוֹם יוֹם. (טז, ה)

כתב ר"י בעה"ט ז"ל, "והיה משנה", כל מעשה השבת כפול, שני כבשים, שתי ככרות, שתי נרות, זכור ושמור, עכ"ל. ויש להוסיף הא דגמ' בשבת (לג, ב) שני בדי הדס, א' כנגד זכור ואחד נגד שמור. ואולי זו הסיבה שאמר רבי יוחנן בשם רשב"י (שבת קיח, ב) אם ישמרו בני ישראל שתי שבתות מיד הם נגאלים. ולא אמר שבת אחת, ולא שלש שבתות, אלא שתי שבתות דייקא. לפי שכל מעשה השבת כפול, וגם זה הוא אחד כנגד זכור ואחד נגד שמור.

ולפני שנים רבות אמרו לי בשם ספר מנוחה עם נחלה, שפירש שזכור ושמור מכוונים כנגד שתי בתי המקדש שנחרבו בעוה"ר. שהמלה זכור את יום השבת, מורה על אמונה בה', והוא לזכור כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש, והוא מכוון נגד בית ראשון שנחרב בגלל עוון ע"ז. שהוא שיא הכפירה. וכדי לתקון עוון זה צריך לחזק אמונתו בבורא ב"ה, וזה רמוז בזכור את יום השבת לקדשו, ושמור את יום השבת, הוא הביטחון בה', שאדם מניח כל עסקיו וכל מלאכתו ושומר את השבת, ובוטח בה' ולא דואג על פרנסתו, והוא כנגד בית שני שנחרב בעוון שנאת חנם, שנובעת מחוסר בטחון בה', כי מי שבוטח בהי"ת אינו מקנא בהצלחת חבריו, ובודאי שאין לו שנאת חינם, ואם ישראל מתקנים שתים אלו, ע"י שמירת שתי שבתות, שבת אחת כנגד זכור, ומתקנים בה מדת האמונה בה', כנגד מה שקלקלנו בבית ראשון ע"י ע"ז, ושבת שניה כנגד שמור, לתקן בה מדת הבטחון, כנגד מה שקלקלנו במדה זו, בזמן בית שני ע"י שנאת חנם הנובעת מחוסר ביטחון בה', אז אין עוד עיכוב, וע"כ אמר רבי יוחנן משם רשב"י שאם ישמרו שתי שבתות, אחת נגד זכור ואחת נגד שמור, מיד הם נגאלים. דאם אין עיכוב, בודאי תתגלה ישועת ישראל תיכף ומיד, דיותר ממה שאנחנו מחכים ומצפים, יושב הקב"ה ומצפה לגאלינו גאולה שלמה בב"א.