הרב עמאר - אכן חציר ה"עם", ומי היו העם המתרעמים נגד משה

וַיֹּאמְרוּ אֶל משֶׁה הֲמִבְּלִי אֵין קְבָרִים בְּמִצְרַיִם לְקַחְתָּנוּ לָמוּת בַּמִּדְבָּר מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ לְהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרָיִם, הֲלֹא זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ אֵלֶיךָ בְמִצְרַיִם לֵאמֹר חֲדַל מִמֶּנּוּ וְנַעַבְדָה אֶת מִצְרָיִם כִּי טוֹב לָנוּ עֲבֹד אֶת מִצְרַיִם מִמֻּתֵנוּ בַּמִּדְבָּר. (יד, יא-יב)

הנה קשה לומר שדברים כאלה נאמרים ע"י בני ישראל, אל משה רבינו ע"ה, בעודם חיים בצל הנסים והנפלאות אשר עשה ה' במצרים לעיניהם, ואשר הפלה ה' בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל בכל מכה ומכה, עד שראו עין בעין כי ה' משגיח על כל הנעשה בקרב הארץ ובהשגחה פרטית הפלא ופלא. ועוד שיש בזה ניסוח של ליצנות באמרם "המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר". היעלה בדעת שבשביל זה לקחם משה למדבר, וכי לצורך זה עשה משה לעיניהם את כל הנסים והנפלאות. ואיך קרה כדבר הזה שברגע אחד של פחד, הפרו את כל ההתפעלות הגדולה. ושכחו כל אשר עשה להם משה מפי הגבורה, איך אפשר להתכחש לכל אשר ראו עיניהם, ואשר היה חלק מחייהם במשך תקופה כה ארוכה.

ובאמת ראיתי בתרגום יונתן בן עוזיאל ע"ה שכתב, ואמרו רשיעי דרא למשה וכו'. שרשעי הדור הם שדברו כך אל משה רבנו ע"ה, ולא עם ישראל הכשרים, וכמו בדורו של אברהם ויצחק, שליצני הדור היו מתלוצצים ואומרים מאבימלך נתעברה שרה, גם כאן היו רשעים מיוחדים שהיו מסוגלים לדבר כך. אלא זאת שקשה, שמסתמות הפסוק נראה, שמדבר על ישראל בכללותם שאמרו כן, ובעל כרחנו צריך לומר דכשלא עמדו שאר ישראל למחות בליצני הדור מיד על דברי בלע כאלו, הריהם נתפסים באותו עוון, ואולי יש גם השפעה רעה מכוח הליצנות הזאת, עד שדיבר הכתוב בלשון סתמית, שאפשר לטעות ולתלות הדבר בכולם ח"ו. אבל באמת רק רשעי הדור צעקו כן, ובודאי מועטים היו, אך צעקנים היו ונמרצים, וצעקותיהם עשו רושם גדול, עד שהרואה מהצד חושב שכולם צועקים, וכן הדבר עד עצם ימים אלו.

וכן ראיתי לרבינו הרמב"ן ז"ל (בפסוק י') שכתב, איננו נראה כי בני אדם הצועקים אל ה' להושיעם, יבעטו בישועה שעשה להם שם ויאמרו, כי טוב להם שלא הצילם. אבל הנכון שנפרש שהם כתות (כלומר שהיו כתות שונות בעלי דעות שונות), והכתוב יספר כל מה שעשו כולם. אמר, כי הכת האחת צועקת אל ה', והאחרת מכחשת בנביאו, ואינה בוחרת בישועה הנעשית להם, ויאמרו כי טוב להם שלא הצילם, ועל זאת כתוב (תהלים קו, ז), וימרו על ים בים סוף, ולכך יחזיר הכתוב "בני ישראל" פעם אחרת, ויצעקו בני ישראל אל ה', כי הטובים צעקו אל ה', והנשארים מרו בדברו. ולכך אמר אח"כ (להלן פסוק לא), ויראו העם את ה' ויאמינו בה' ובמשה עבדו, לא אמר "ויראו ישראל" אלא אמר "העם", כי "בני ישראל" שֵם ליחידים, "והעם" שֵם להמון, וכן וילונו העם (שמות טו, כד), וכך הזכירו רבותינו (במדב"ר כ, כג), ויחל העם לזנות (במדבר כה, א), בכל מקום שנאמר "העם" לשון גנאי הוא, וכל מקום שנאמר "ישראל" לשון שבח הוא. עכ"ל. [ואולי כונתו במ"ש שלכך נאמר, וייראו העם את ה' וגו', שבסוף גם המתלוננים והמכחישים האמינו בה' ובמשה עבדו].

ובאמת מצאנו בתרגום יונתן בן עוזיאל ע"ה שכתב, (בפסוק י"ג) שעם ישראל נחלקו לארבע כתות על חוף ים סוף, כת אחת אמרה נרד לים, ואחת אמרה נשוב למצרים, ואחת אמרה נלחם עם המצרים, ואחת אמרה נצעק לעומתם ונערבב אותם. ומשה השיב לכולם, לכת שאמרה נרד לים סוף אמר אל תיראו, התיצבו וראו את ישועת ה' שעושה לכם היום. ולכת שאומרת לשוב למצרים, אמר משה, אשר ראיתם את מצרים היום לא תוסיפון לראותם עוד עד עולם. ולכת האומרת נלחם בהם אמר משה, ה' ילחם לכם. ולכת שאומרת נצעק ונצווח לבלבל אותם אמר משה, ואתם תחרישון ותשבחו לה'. וכעין זה כתוב בתרגום ירושלמי שם, וכן הוא במדרש (מכילתא בשלח פרשה ב' ותנחומא שופטים פי"ד).

ונמצא א"כ שפסוק זה (יג) מתחלק לשתי תשובות שהשיב משה לאותם כתות, "ויאמר משה אל העם אל תיראו התיצבו וראו את ישועת ה' אשר יעשה לכם היום", היא התשובה לכת האומרת נפלה בים. ומה שהוסיף ואמר, "כי אשר ראיתם את מצרים וגומר", היא תשובתו אל האומרים נשובה מצרימה. ופסוק (י"ד) גם הוא מתחלק לשנים, "ה' ילחם לכם", כנגד הכת שרצתה לערוך מלחמה עם המצרים. "ואתם תחרישון" כנגד הכת שרצו לצעוק ולבלבל את המצרים.