הרב עמאר - תפילה לבת ישראל

תפלה לבת ישראל אָבִי אָבִי, מֶלֶךְ הָעוֹלָם, יָדַעְתִּי כִּי בְּרוּם עוֹלָם מוֹשָׁבֶךָ, מַגְבִּיהִי לַשָבֶת, וְגַם מַשְׁפִּיל מַבָּטְךָ עַד אַפְסֵי אֶרֶץ, וְהַשְׁגָּחָתְךָ הַפְּרָטִית פְּרוּשָׂה עַל כָּל בְּרוּאֶיךָ, וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כּוּלָּם, וְאַתָּה שׁוֹפֵט אֶת כָּל הָעוֹלָם, בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה, וְאֵין דָּבָר נַעֲשָׂה בְּכָל קְצוֹת תֵּבֵל, שֶׁנֶּעֱלַם מֵעֵינֶיךָ, וְאֵין דָּבָר שֶׁלֹּא בִּידִיעָתְךָ, וְאַתָּה יוֹדֵעַ מַעֲשֵׂה כוּלָּם. וְגַם אֲנִי בִּיתְּךָ הַקְּטַנָּה, בִּתָּהּ שֶׁל שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, יוֹדַעַת שֶׁאַתָּה תִקְוָתִי, וּמִבַּעלָדֶיךָ אֵין לִי גּוֹאֵל וּמוֹשִׁיעַ, וּלְיִשְׁעַךָ אֲנִי מְצַפַּה, וּבְאוֹרְךָ וְרַק בְּאוֹרְךָ אֶרְאֶה אוֹר, כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי, וְגַם כִּי אֵלֶךְ בַּחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת, לֹא אִירָא וְלֹא אֶפְחָד, כִּי יָדַעְתִּי שֶׁאַתָּה עִמָּדִי, וַאֲנִי אוֹחֶזֶת בְּךָ, וְלֹא אֶפְרוֹשׁ, וְלֹא אֶעֱזוֹב, וַאֲנִי יוֹדַעַת שֶׁאֶפֶס זוּלָתְךָ, וְאֵין בִּלְתְּךָ לִגְאוֹל. וַאֲנִי מִתְחַנֶּנֶת בִּדְמָעוֹת מֵעוֹמֶק לִבִּי, וּמִשוֹרְשֵי נַפְשִׁי, הוֹרֵנִי ה' דַּרְכֶּךָ, וְהַנְחֵנִי בָּאֱמֶת שֶׁלְּךָ, עוֹזְרֵנִי וְסַיְּיעֵנִי שֶׁאֵלֵךְ בְּדַרְכְּךָ לְעוֹלָם, וְלֹא אָסוּר מִתּוֹרָתְךָ לָנֶצַח, וְכָל מַעֲשַׂי וּמַחְשְׁבוֹתַי יִהְיוּ אַךְ וְרַק לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ וְלִשְׁמוֹר מִצְווֹתֶיךָ, וּפְקוּדָתְךָ שָׁמְרָה נַפְשִׁי, וְחָנֵּנִי בִּבְרִיאוּת, וּבְאוֹר וְשִׂמְחָה, וְזַכֵּנִי לְהַשִּׂיג אֲפִילוּ הַשָּׂגָה קְטַנָּה בְּיוֹתֵר מִקְדוּשָתְךָ וְיִרְאָתְךָ, וְהָסֵר הַשָּׂטָן וְיֵצֶר הָרַע מִדַּרְכִּי לְעוֹלָם וָעֶד אָמֵן.