שיר ותפלה – לנורא עלילה
נועם: עליון ביום ראשון ברא.
גְּדוֹל עֵצָה רַב עַלִילְיָה
אוּמָתְךָ דָּלָה עֲנִיָּה
בְּיַד זָרִים הִיא שְׁבוּיָה
לְךָ מִשְׁפָּט הַגְּאוּלָה
עַד מָתַי תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ אֵל אַדִּיר בְּתַעֲצוּמוֹ
עַד מָתַי תַּעֲלִים עֵינֶיךָ יָחִישׁ פְּדוּת קְהַל עַמּוֹ
שְׁמַע נַאֲקַת בָּנֶיךָ... וְיִבְנֶה אֶת בֵּית אוּלַמּוֹ...
רְצֵה כְּמוֹ קָרְבָּן עוֹלָה. אֵל קָדוֹשׁ נּוֹרָא עֲלִילָה.
מְשִׁיחֶךָ שְׁלַח מְהֵרָה
לְהַצִּיל אוּמָה טְהוֹרָה
הַחְזֵר לְיוֹשְׁנָהּ עֲטָרָה...
כִּי לְךָ נַאֲוָה תְּהִלָּה.
וּפְקוֹד גֶפֶן הִסַעְתָ. רְאֵה בְּעֳנִי עַמְּךָ,
מִמִּצְרַיִם עֵת פָּקַדְתָּ, וַעֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶיך
בְּרַחֲמֶיךָ אָז גָּאָלְתָּ, אֱמוֹר דַּי לְזַעַמֶיךָ.
בְּאוֹר וְשָׂשׂוֹן וְגִילָהּ. לְךָ הַשֵּׁם הַגְּדוּלָּה.
שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ,
לְעֵינֵי כָּל חַי תּוֹשִׁיעֵנוּ
מִקְדָּשְׁךָ עַל תִּילוֹ הַרְאֵנוּ
הִגָּלֶה נָא בְּחֶסֶד סֶלָה.
בעהית"ש ז' אדר הראשון התשס"ח |