הרב עמאר - שירו לה' שיר חדש

שירו לה' שיר חדש טוֹב לְהוֹדוֹת, לה' עַל כָּל אוֹדוֹת, בְּשִׁירִים וְקִידוֹת, וּבְשָׂפָה בְּרוּרָה. נְקַדְּמָה בְּתוֹדָה, בְּחִיל וּרְעָדָה, תּוֹךְ קָהָל וְעֵדָה, נָשִׁירָה וּנְזַמְּרָה. אֶשָּׂא קוֹלִי בְּשִׁירִים, וְלֹא אֶחְסוֹך אַמֲרִים, כִּי שפל יָרִים, וְיַחְזִיר הָעֲטָרָה. יָסֹר יִסְּרָנוּ, יָהּ, וְגַם נִיסַּנוּ, רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ, וּפָנֶיךָ הָאִירָה. בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם, בְּכוֹחָם גַּם מְאוֹדָם, בִּלְשׁוֹנָם וּבְיָדָם, אַל תִּישַׁן עוּרָה. וְלִבּוֹ גָּאָה גָּאָה, וְרוּחַ נִישַּׂאָה, בְּקִינְאָה וּבְשִינְאָה, אֶת בַּת הַגְּבִירָה. הִרְחִיבוּ פֶּה וְלָשׁוֹן, עַל בָּבַת כְּאִישׁוֹן, יִגְרֵפֵם כְּקִישׁוֹן, בְּרוּחַ סְעָרָה. וְיּוֹתֵר מֵהֵמָּה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, מִתּוֹכֵנוּ פְּנִימָה, וְגַם יָרֹה יָרָה. וְיִצְרֵנוּ הַתַּקִיף, עָלֵינוּ הוּא מַקִּיף, וּמִכֹּל צַד הִשְׁקִיף, לְאַבֵּד הַמַּטָּרָה. הַגּוֹמֵל כָּל טוֹבוֹת, בָּנִים יָשִׁיב לָאָבוֹת, וִישׁוּעוֹת קְרוֹבוֹת, יַשְׁמִיעַ מְהֵרָה. גַּם בְּאוֹר הַמֵּאִיר, לְצִיּוֹן מַהֵר תָּאִיר, וְכִימֵי בֵּן יָאִיר, לַיְּהוּדִים אוֹרָה. וְיָשֵּׁר נְתִיבוֹת, שׁוֹכֵן עֲרָבוֹת, סִיבַּת הַסִיבֹּות, לְיוֹשְׁנָהּ עֲטָרָה. גְדוּלַת יְמִינְךָ, הַרְאֶה לְבָנֶיךָ, וַהַשִׁיבֵם לְפָנֶיךָ, תַּתִּיר צְרוּרָה. וְאֶת רִנַּת עַמְּךָ, תְּקַבֵּל בְּרַחֲמֶיךָ, מְקוֹר חַיִּים עִמְּךָ, וְטַהֲרֵנוּ נּוֹרָא. בְּיָדְךָ הַנִּפְלָאָה, הַצִּילֵנוּ מִכָּל תְּלָאָה, וּלְיַ-הּ גָאֹה גָאֹה, נָשִׁיר אֶת הַשִּׁירָה. פְדוּתְךָ עֲלֵיהֶם שִׂימָה, וְגָרֵש אֶת בֵּן הָאָמָה, יָמִין ה' רוֹמֵמָה, מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה. וּבֵן יִשַׁי לָנוּ שְׁלַח, אֵ-ל טוֹב וְסַלָּח, מֵחִבּוּר וְלַחְלַח, וּתְקַבֵּץ הַפְּזוּרָה. וּמִקְדָשְׁךָ יִתְכּוֹנָן, בְּאוֹר זַיִת רַעֲנָן, בְּצֵל שדי תִּתְלוֹנָן, אוּמָה טְהוֹרָה. וּמָחְבָּרְתִי הַקְּטַנָּה, לְשֵׁם ה' נֶאֱמָנָה, לִכְבוֹד הַשְּׁכִינָה, לְאַקַמָא מֵעַפְרָא. בְּאוֹר פָנֶיךָ הַטִיבָה, לָהּ וְעָרְבָה, לַמְעַיֵין בָּהּ וְקָרְבָה, כְּמִּנְחָה טְהוֹרָה.