הרב עמאר - מדוע עשה משה אותות לעיני ישראל כדי שיאמינו בו ולא הסתפק בסימן המסור לישראל "פקוד יפקוד"

וַיְדַבֵּר אַהֲרֹן אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל משֶׁה וַיַּעַשׂ הָאֹתֹת לְעֵינֵי הָעָם, וַיַּאֲמֵן הָעָם וַיִּשְׁמְעוּ כִּי פָקַד ה' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְכִי רָאָה אֶת עָנְיָם וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ. (ד, ל-לא)

וַלכאורה היה צריך לכתוב, וישמעו כי פקד ה' את בני ישראל, ויאמן העם. וממה שהקדים אמונת העם למה ששמעו על פקידת ה', נראה שהאמונה היתה מכוח האותות אשר עשה לעיני העם, אך עדיין קשה, שהכתוב התחיל, וידבר אהרן את כל הדברים אשר דבר ה' אל משה, ובודאי שאמר להם שה' פקד אותם ושועתם עלתה לפניו וראה בעונים ובמרירותם, ובא עת פקידתם. וא"כ מהו זה שחוזר ואומר אחר ראיית האותות, ואחר שהעם האמין ויקדו וישתחוו, שב ואומר, "וישמעו כי פקד ה' את בני ישראל וכי ראה את ענים". והרי כבר השמיעם כל זה מראש ומעיקרא.

ועוד דכאן משמע דהאמינו לו ע"י האותות שעשה לעיניהם. וה' אמר לו (ג, טז) לך ואספת וגו', ה' אלהי אבותיכם נראה אלי אלהי אברהם וגו' וגו', פקֹד פקדתי אתכם ואת העשוי לכם. ונאמר שם (פסוק יח), ושמעו לקולך, וכתב רש"י ז"ל על זה, "ושמעו לקולך", מאליהם, מכיון שתאמר להם לשון זה (פקד פקדתי) ישמעו לקולך, שכבר סימן זה מסור בידם מיעקב ומיוסף, שבלשון זה הם נגאלים, יעקב אמר (בראשית נ, כד), ואלהים פקד יפקוד אתכם. יוסף אמר להם (בראשית נ, כה) פקוד יפקוד אלהים אתכם. עכ"ל. הנה מפורש בדבריו שמאליהם יאמינו לו, ולא מכוח האותות, אלא מכוח הסימן המסור להם מיעקב ויוסף שבלשון זה הם נגאלים. וכאן אמר, ויעש האותות לעיני העם ויאמן העם.

ואפשר לומר דעיקר אמונתם היא מכוח המסורת שהיתה בידם מאבותיהם שבלשון זה הם נגאלים, והוא סימן שבא זמן הגאולה ועת דודים הגיע. וגופה של האמונה נטועה בליבם עמוק, ורק ממתינים לסימן כי בא בא. וגם משה רבינו ע"ה ידע דבר זה בבירור, ומה שאמר שם (ד, א) ויען משה ויאמר והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקולי, היינו שמרוב העבודה והמרירות לא נשאר בהם הכוח לשמוע דברי, וכמו שנאמר בפרשת וארא (שמות ו, ט) ולא שמעו אל משה, מקוצר רוח, ומעבודה קשה. שכל כך היו שבורים ונדכאים עד שאין להם כוח לשמוע אל משה, וכשלא שומעים אז בודאי לא מאמינים, שהסימן לא הגיע לאוזנם.

ובזה יובנו הפסוקים הללו בס"ד. וידבר אהרן את כל הדברים וגו'. אך ראה בעיניו שהם שבורים ורצוצים ולא שמים הדברים על לבם, ואז נאמר, ויעש את האותות לעיני העם. ואין הכונה שרק על ידי האותות שעשה משה לעיניהם האמינו, אלא שהאותות מעוררים תשומת לבם, ומטים אזנם לשמוע את אשר ציוה ה' את משה. ויאמן העם, וישמעו כי פקד ה' את בני ישראל, כלומר, עכשיו ששמו לבם והטו אזנם כראוי האמינו, כי שמעו כי פקד ה', דהיינו שמעו את הסימן המסור להם, שבלשון זה הם נגאלים, ויקדו וישתחוו, ונתנו תהלות לאל עליון גואלם.