הרב עמאר - בענין שבע שמות שהיו ליתרו

וַיֵּלֶךְ משֶׁה וַיָּשָׁב אֶל יֶתֶר חֹתְנוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ אֵלֲכָה נָּא וְאָשׁוּבָה אֶל אַחַי אֲשֶׁר בְּמִצְרַיִם וְאֶרְאֶה הַעוֹדָם חַיִּים וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ לְמשֶׁה לֵךְ לְשָׁלוֹם. (ד, יח)

וכתב רש"י ז"ל שבעה שמות היו לו רעואל, יתר, יתרו, קני וכו, ע"כ. ובריש פרשת יתרו (שמות יח, א), כתב רש"י "יתרו", שבע שמות נקראו לו. רעואל, יתר, יתרו, חובב, חבר, קיני, פוטיאל. יתר, על שם שיתר פרשה אחת בתורה ואתה תחזה (שמות יח, כא). יתרו, לכשנתגייר וקיים המצות הוסיפו לו אות אחת על שמו. חובב, שחיבב את התורה. וחובב הוא יתרו, שנאמר (שופטים ד, יא), מבני חובב חותן משה. וי"א רעואל אביו של יתרו היה, ומה הוא אומר (שמות ב, יח) ותבאנה אל רעואל אביהן? שהתינוקות קורין לאבי אביהן אבא. בספרי (בהעלותך י, כט). עכ"ל.

ובאמת בתרגום יונתן בן עוזיאל לעיל (ב, יח), תירגם ואתאה לות רעואל אבוהא דאבוהון. וכן בפסוק כ"א (שם) תירגם, וכד חכים רעואל וכו', והות צפורה ברתיה דבריה וכו', ויהַב ית צפורה ברת דבריה למשה. ע"כ.

ואולם אונקלוס (שמות ב, יח) תירגם, ואתאה לות רעואל אבוהֶן, ושם בפסוק כ"א, ויהב ית צפורה ברתיה למשה. וכן נראה דעת רוב הראשונים.

וגם בדעת זקנים מבעלי התוספות (ריש פרשת יתרו), כתבו די"א שרעואל הוא אביו של יתרו. וע"ש שהקשה דלמ"ד רעואל הוא יתרו, אי סבירא ליה דחובב נמי הוא יתרו, כמ"ש רש"י חובב ע"ש שחבב את התורה, א"כ מאי דכתיב (במדבר י, כט), ויאמר משה לחובב, (כונתו להמשך הפסוק ויאמר משה לחובב בן רעואל המדיני חותן משה. והרי כאן רואים שחובב הוא בן רעואל). וי"ל, דמ"ד חובב הוא יתרו [סבירא ליה שרעואל הוא אביו של יתרו], ומה תלמוד לומר, ותבאנה אל רעואל, שהתינוקות וכו'. (ר"ל שמ"ד זה ס"ל דרעואל הוא אביו של חובב וחובב הוא יתרו, ומ"ש רעואל אביהם, שקוראים לאבי אביהם אבא). עוד כתבו התוספות (שם), ומ"מ קשה דליכא ז' שמות, (דלהנ"ל רעואל הוא אבי יתרו, ונשארו רק ו' שמות) וע"ש עוד מה שהוסיפו להקשות בזה.

וגם הרא"ם ז"ל והובא בשפתי חכמים (שם אות ג'), הקשה דאין כאן כי אם שש שמות, דקודם גירותו היה נקרא יתר, ולא היה נקרא יתרו. ואחר גירותו שנקרא יתרו כבר לא נקרא יתר. ואין ראוי למנותם כשנים כמו שאין מונים אברם ואברהם לשני שמות. וע"ש עוד מזה.

ואפשר שכונת חז"ל דמצאנו לו "שבעה שמות", ואולם בחלק מהם נקרא בתקופה זו, ובחלק בתקופה אחרת. כגון לפני גירותו ולאחר מיכן, על כל פנים בסך הכל מצאנו לו שנקרא בשבעה שמות.

והכי נמי למ"ד שרעואל הוא אבי יתרו, מ"מ גם ליתרו קראו רעואל ע"ש אביו, וכמו שבנות בנו קראו לו אבא, שכן דרך התינוקות, הכי נמי היו שקראו רעואל ליתרו עצמו על שם אביו. ואפשר שזה היה בעודו צעיר שעדיין לא נתפרסם שמו. ולפי"ז יתרו הוא חובב, וע"כ נאמר חובב בן רעואל.

ולמאן דאמר שרעואל הוא יתרו, צ"ל בע"כ דחובב הוא בן יתרו, ועם כל זה החשיבו את השם חובב לאחד משמותיו של יתרו, משום שלפעמים נקרא ע"ש בנו, וכמו שכן נהוג גם בימינו בחלק ממדינות ערב, שקורין האב ע"ש בנו בכורו, ואומרים לו אבי פלוני, וגם יש בין עדות ישראל שקורין כן. ואעפ"י שלפי זה חובב הוא בן יתרו, אבל כיון שנקרא ע"ש בנו, נחשב לעוד שם שנקרא בו, ומכל השמות שנקרא בהם יש שבעה שמות.

ומה שהוסיפו לו אות וי"ו בהתחברו לשכינה שנתגייר, ולא הוסיפו לו אות ה"א או יו"ד שכולם משמות הוי"ה ב"ה, הטעם דהתורה נקראת ו', כמ"ש בזוהר הקדוש פעמים רבות מאד, וכן בב"ב (י"ד, ב) אמרו הלוחות אורכן ו' טפחים ורוחבם ו' טפחים, והיקף הס"ת ו' טפחים, וע"כ כשנתגייר וקיבל על עצמו עול תורה הוסיפו לו ו'. והוא ו' החיבור המחברת לישראל עם קוב"ה ע"י התורה, וגם יתרו נתחבר עם ישראל ועם השכינה ע"י שקיבל עליו עול תורה, ועיין מה שכתבתי מזה באורך גדול, בפסוק (שמות ח, יט), ושמתי פדות בין עמי ובין עמך, למחר יהיה האות הזה (וראה מש"כ בהקדמת שו"ת שמע שלמה ח"א, ולעיל מאמר א, ובברכת אליהו לבראשית פר' חיי שרה מאמר ג', תולדות מאמר י"ג, וישב מאמר ב', ויחי מאמר י"ז, ע"ש).