הרב עמאר - הכהנים המברכים את ישראל מתברכים מהי"ת

וַאֲבָרְכָה מְבָרֲכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה: (יב, ג)

ותירגם יונתן בן עוזיאל ע"ה, ואברך ית כהניא דפרסין ידיהון בצלו, ומברכין ית בניך, ובלעם דמלטט יתהון אילוט, ויקטלוניה לפתגם דחרב, ויתברכון בך כל זרעית ארעא. [תרגום: שהקב"ה יברך את הכהנים שפורסים ידיהם בתפילה ומברכין את ישראל, ואילו את בלעם הרשע שבא לקלל את ישראל, יקלל אותו הי"ת וסופו שימות בחרב וכו'].

וראה פלא בדברי רבינו יעקב בעל הטורים ז"ל, שגם הוא כתב כן, ומצא שהוא גימטריא של הפסוק הזה, וז"ל, ואברכה מברכיך, בגימטריא "כהנים המברכים בניך", על כן "מברכיך" לשון רבים, "ומקללך" לשון יחיד. "ומקללך אאור", בגימטריא "בלעם הבא לקלל בניך".

ובדעת זקנים מבעלי התוס' כתבו כן משם מדרש תנחומא (סדר לך לך פ"ד), וז"ל, ואברכה מברכיך, אמר לו הקב"ה לאברהם, ממך יצא שבט שמברך את בני, זהו שבט לוי שיצאו ממנו כהנים שמברכים את ישראל, אמר לו אברהם, ואותו שבט מי מברכו אמר לו אני אברכנו, כדכתיב (במדבר ו, כז), ואני אברכם, ההוא דכתיב ואברכה מברכיך. ונראה לי דהיינו מה שאמרו ז"ל במס' חולין (מט, א), ברכה לכהנים מנא לן מואברכה מברכיך, עכ"ל.