הרב עמאר - פקח סומים ישעך מצפים

וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים: (לז, ג)

ורש"י ז"ל כתב שכתונת פסים הוא מלשון כלי מילת וכו'. והביא עוד מהמדרש (ב"ר פד, ח), שהוא על שם צרותיו שנמכר לפוטיפר ולסוחרים ולישמעאלים ולמדינים. עכ"ל.

ורבינו יעקב בעל הטורים כתב, "פסים" נוטריקון פ'וטיפר ס'וחרים י'שמעאלים מ'דינים. "פסים" עולה בגימטריא "קץ". רמז לו שעל ידו ירדו למצרים וישתעבדו בניו. והקב"ה יחסר ק"ץ מן השעבוד. ורמז לו שמסר לו הקץ. ורמז שימלוך פ' שנים ממנין סי"ם שהוא מנין שנותיו. דבר אחר, פסים לשון פסו תמו, שעל ידו מת קודם לאחיו, פסים. שגרם פיוסים בינו לבין אחיו. "פסים", בגימטריא "לפס ידו" וכו' ע"ש.

ואמרתי אולי "פסים" ר"ת "פקח סומים ישעך מצפים" [דומה לשם הקדוש אנקת"ם]. והכונה בזה, שאחי יוסף התנהגו עמו כסומים, שהקנאה שבערה בלבם העבירתם על דעתם וסימאה את עיניהם, עד שיצאו להלחם ביוסף ועשו את אשר לא יעשה, ולא פקחו עיניהם לראות כי מה' יצא הדבר, וחשבו להרחיק את יוסף מתכליתו, ובמו ידיהם שלחו אותו למקום יעודו. ויוסף היה סובל בגללם והגיע עד שערי מות, וע"כ עשה לו אביו כתונת "פסים", "פ - ס" הוא כתפלה על אחיו, "פקח סומים", שה' יפקח עיני שכלם וייטיבו לראות. "י - מ", הוא על יוסף הצדיק, והיינו, "ישעך מצפים", שלא יטבע בים היאוש ח"ו, אלא יתחזק בבטחונו ויחיה באמונתו.

ואפשר דלזה הוסיפו ליוסף שנתים על שאמר (בראשית מ, יד) "וזכרתני" (ראה ב"ר פט, ג הוב"ד ברש"י בראשית מ, כג), שלפי שרשו היה לו לצפות לישועת ה' בלבד.