הרב עמאר - נקיון כפיו של יוסף

וַיְכַלְכֵּל יוֹסֵף אֶת אָבִיו וְאֶת אֶחָיו וְאֵת כָּל בֵּית אָבִיו לֶחֶם לְפִי הַטָּף: (מז, יב)

מוסר גדול לימדנו יוסף ע"ה עד כמה על האדם לנהוג בנקיות כפים, כי עם שהמלך אמר לו להושיב את אביו ואת אחיו במיטב הארץ, ולכלכלם בכבוד, וכמו שנאמר (בראשית מה, יז-כ), ויאמר פרעה אל יוסף, אמֹר אל אחיך וגו'. ואתנה לכם את טוב ארץ מצרים, ואכלו את חלב הארץ. ולא עוד אלא שיוסף הוא המשביר בר לכל הארץ והציל את המדינה כולה מלמות ברעב, ועשה הכל כדי להחיות עמים רבים. וא"כ היה יכול להורות היתר לעצמו, לתת לאחיו מזון בשפע גדול ולפנקם. ובפרט שבודאי היה מעונין מאד לעשות נחת רוח לאביו, ועם כל זאת ראינו כי נתן להם לחם בחשבון ומדה כאומרו, "לחם לפי הטף".

וכן הוא בפירוש רבינו עובדיה ספורנו ז"ל, וז"ל, לחם לפי הטף. אע"פ שהיה בידו להרבות להם מזון, נתן להם במדה מספקת כאומרם ז"ל (תענית יא, א), בזמן שהצבור שרוי בצער, אל יאמר אדם אלך אני ואוכל ואשתה ושלום עליך נפשי, ע"כ. והוסיף וכתב להלן על הפסוק ויבא יוסף את הכסף ביתה פרעה (בראשית מז, יד), שלא הורה יוסף לעצמו היתר בכל עמלו לקחת דבר לעצמו. עכ"ל. ישמע חכם ויוסף לקח.