פרשת תצווה

בו יבואר כיצד מכפרים בגדי הכהונה על העוונות

2012-07-02T16:30:49Z

וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת, וְאַתָּה תְּדַבֵּר אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב אֲשֶׁר מִלֵּאתִיו רוּחַ חָכְמָה וְעָשׂוּ אֶת בִּגְדֵי אַהֲרֹן לְקַדְּשׁוֹ לְכַהֲנוֹ לִי, וְאֵלֶּה הַבְּגָדִים אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ חשֶׁן וְאֵפוֹד וּמְעִיל וּכְתֹנֶת תַּשְׁבֵּץ מִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט וְעָשׂוּ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ וּלְבָנָיו לְכַהֲנוֹ לִי, וְהֵם יִקְחוּ אֶת הַזָּהָב וְאֶת הַתְּכֵלֶת וְאֶת הָאַרְגָּמָן וְאֶת תּוֹלַעַת הַשָּׁנִי וְאֶת הַשֵּׁשׁ, וְעָשׂוּ אֶת הָאֵפֹד זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן תּוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר מַעֲשֵׂה חשֵׁב, שְׁתֵּי כְתֵפֹת חֹבְרֹת יִהְיֶה לּוֹ אֶל שְׁנֵי קְצוֹתָיו וְחֻבָּר, וְחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ אֲשֶׁר עָלָיו כְּמַעֲשֵׂהוּ מִמֶּנּוּ יִהְיֶה זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר: (כח, ב-ח)

חינוך לקדושה

2012-07-02T16:29:25Z

וְאֵלֶּה הַבְּגָדִים אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ חשֶׁן וְאֵפוֹד וּמְעִיל וּכְתֹנֶת תַּשְׁבֵּץ מִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט וְעָשׂוּ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ וּלְבָנָיו לְכַהֲנוֹ לִי: (כח, ד)

האוה"ח כתב, קשה למה לא מנה הכתוב אלא ששה בגדים, והשמיט ציץ הקדש ומכנסים. ע"ש.

וכבר עמד ע"ז רבינו הראב"ע ז"ל, וכן בעל הטורים עיין בדבריהם. שהציץ אינו לבוש, ומכנסים הוא בכל אדם, ואין שייך בו תפארת. והאוה"ח הוסיף שהכתוב רמז לשני אלה בכתובים כיעו"ש בדב"ק.

החכמה שבלב

2012-07-02T16:26:13Z

וְאַתָּה תְּדַבֵּר אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב אֲשֶׁר מִלֵּאתִיו רוּחַ חָכְמָה וְעָשׂוּ אֶת בִּגְדֵי אַהֲרֹן לְקַדְּשׁוֹ לְכַהֲנוֹ לִי: (כח, ג)

בענין ואתה תדבר, ראה מ"ש בזה באור החיים וגם בכלי יקר. והנה זו פעם שלישית שאמר הכתוב "ואתה" תוך חמשה פסוקים, ואתה תצוה, ואתה הקרב אליך, ואתה תדבר. וכפשוטו נראה דזה בא במקום שרגיל לומר ויאמר ה' אל משה. וכן וידבר ה' אל משה וגו'. וכאן התקיימה קללתו של משה שהוציא מפיו ואמר ואם אין וגו', שעל כן לא נזכר שמו בפרשה הזאת כלל, וכמ"ש רבינו יעקב בעל הטורים בתחילת פרשה זו. ע"כ בכל ציווי אמר ואתה תצוה לשון ואתה בלבד.

משה רבנו לא לבש בגדי כהונה בשבעת ימי המילואים

2012-07-02T16:23:01Z

וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת: (כח, ב)

רש"י ז"ל כתב "לאהרן אחיך", משה לא נשתמש בבגדי כהונה (בשבעת ימי המילואים) דכתיב ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך, והוא היה זר אצלן, ועפ"י הדיבור שימש ולא הוזכרו בגדים. ומקורו בע"ז (לד, א).

ובאוה"ח הק' הזכיר דברי הגמ' בע"ז שם, דאמרו, שאלו את ר"ע במה שימש משה כל שבעת ימי המילואים, לא הוה בידיה, אזל ושאל בבי מדרשא, אמרו לו בחלוק לבן שאין בו אמרא. ע"כ. נמצא דרק בכהנים מעכבים הבגדים אבל מי שאינו כהן תתרצה עבודתו גם בלי בגדי קדש. והוא מ"ש "לכבוד ולתפארת", כי אין הבגדים לצרכי עבודה בלבד, אבל בעבודתו של משה בשבעת ימי המילואים לא היה צריך לבגדים, שאינם אלא לכבוד למשרת קבוע לעבודתו. ע"ש.

הויתור על ענינים חשובים עבור תיקון הנפש

2012-07-02T16:18:22Z

וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ לִי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר בְּנֵי אַהֲרֹן: (שם)

הנה ראיתי עתה פירושו הנפלא של הקדוש אור החיים, שפירש עפ"י מה שאמרו (שמו"ר ג, יז), שהכהונה הגדולה היתה מיועדת למשה, אלא משום שמיאן ללכת בדבר ה' כמה פעמים עד שחרה בו אף ה'. והעביר הכהונה לאהרן, באומרו לו הלא אהרן אחיך הלוי, פירוש שהיה לוי ועכשיו נעשה כהן, לזה אמר לו ואתה הקרב וגו', פי' לא רק מצד הציווי של ה', אלא אתה מצד עצמך תקרב אותו, וזה יהיה לך במקום קרבן לכפרה על אשר העזת פניך לפני ה'. ואומרו, "אליך", לכפרתך ואין לך קרבן גדול מזה. וש"י.

עיקר העיקרים בחינוך הוא הדוגמא האישית

2012-07-02T16:16:34Z

כתב רבינו הראב"ע ז"ל "ואתה", בעבור היות משה כהן הכהנים בתחילה, על כן טעם הקרב אליך וכו', ועיין בדב"ק. וכן יעויין בדברי רבינו יעקב בעל הטורים.

אין משה חפץ לגאול עם בטלנים מן התורה ויתבאר מהו עמלה של תורה

2012-07-02T16:11:40Z

וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד: (שם)

ראה בדבור הקודם מה שכתבתי בשם הרמב"ן ז"ל, למה אמר "אליך" ועיין עוד בבעל הטורים ובספורנו מזה, וגם בספר אור החיים הקדוש כמה פירושים על זה. ע"ש.

יש דברים שלא יספיק להם הלימוד העיוני בלבד, אלא צריך שימוש חכמים

2012-07-02T16:10:04Z

נקיות הדעת

2012-07-02T16:08:10Z

וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד: (שם).

רש"י ז"ל בויקרא (כד, ב) כתב דשלשה שמנים הם שיוצאים מן הזית, הראשון קרוי "זך", וכמו שמפורש במנחות ובתורת כהנים, ואין צריך שמן ראשון אלא למנורה שנאמר בו "זך".

ביאור הלשון "ואתה תצוה"

2012-07-02T16:01:55Z

וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד: (כז, כ)

בדרך כלל נאמר בכתובים ויאמר ה' אל משה לאמר, או לשון קרוב לזה, ואחר כך, אומר דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם וגו'. וכאן מדבר אליו תיכף ומיד, ולא מזכיר שמו של משה. ולא עוד אלא בכל פרשת תצוה לא מוזכר שמו של משה. ורבינו יעקב בעל הטורים ע"ה, עמד ע"ז, וכתב שבכל החומש משעה שנולד משה, אין סדר שלא הזכירו בה. ובזה הסדר לא הזכירו, וכתב הטעם משום שאמר, ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת (להלן לב, לב), ובגמ' (מכות יא, א), אמרו שקללת חכם אפילו על תנאי היא באה, ונתקיים בזה. (שלא נזכר שמו בסדר זה).