הדפסה
השם המפורש שבכחו הכה משה רבנו את המצרי

וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל משֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי מֵאֶחָיו, וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל, וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ, וַיֹּאמֶר מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינוּ הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶת הַמִּצְרִי וַיִּירָא משֶׁה וַיֹּאמַר אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר. (ב, יא-יד)

וכתב רש"י ז"ל בשם חז"ל (תנחומא שמות פ"י), הלהרגני אתה אומר, מכאן אנו למדים שהרגו בשם המפורש. עכ"ל. ועיין בפירוש הרמב"ן ז"ל.

וידוע בשם רבינו האר"י זללה"ה (ראה שער מאמרי רז"ל לשבת קכח, ב), דהשם שבו הרג משה את המצרי הוא אותיות ת'-כ'-ה', וזה שאמר, ויאמר לרשע למה "תכה" רעך, ואפשר שהרשע הזה ראה שמשה רבינו ע"ה מכוין בתיבה זו לייחד יחודים ולצרף צירופים הראויים לכונה זו, וע"כ אמר לו, הלהרגני אתה אומר, כאשר הרגת את המצרי.

ושם זה רמוז במקומות רבים, כמו סופי תיבות של "ולך נאה להודות" שאומרים במטבע התפילה (ראה שעה"כ דרושי העמידה דרוש ו ופע"ח שער העמידה פ"כ), וראשי תיבות, "כל הנשמה תהלל" (ראה שער מאמרי רשב"י פר' בשלח ומשם בארה). ועוד רבים.

ועפי"ז פירש רבינו האר"י זיע"א במקום אחר, את הענין של רבי עקיבא ע"ה (המבואר בברכות סא, ב), שהיו סורקים הרומאים את בשרו במסרקות של ברזל, והוא ע"ה היה קורא קריאת שמע ומאריך באחד. אמרו לו תלמידיו, רבינו עד כאן, אמר להם, כל ימי הייתי מצפה מתי תבא מצוה זו לידי ואקיימנה, דכתיב בכל לבבך ובכל נפשך, אפילו נוטלים את נפשך, ועתה שבאה לידי לא אקיימנה. ושאל רבינו האר"י ע"ה, מה עלה בדעת תלמידיו הקדושים ע"ה, באומרם אליו, רבינו עד כאן. וכי עלה בדעתם ח"ו שלא ימסור נפשו על קידוש ה', והיא מצוה ידועה ומפורסמת, שחייב אדם למסור את נפשו על קידוש ה'. ומה שואלים לו, עד כאן. היעלה על הדעת שבשעת הנסיון ישאלוהו תלמידיו אם הוא מקבל עליו עול מלכותו יתברך.

ותירץ רבינו האר"י זיע"א, שהתלמידים היו מלאים צער ובהלה על רבם, ומשהתחיל בקריאת שמע, מצאו בזה נחמה, שחשבו, שתיכף ומיד, יאמר ואהבת א'ת ה' אלקי'ך, שבסופי התיבות הללו רמוז אותו השם שבו הרג משה את המצרי, את - ת', הוי"ה - ה', אלהיך - ך', שהם אותיות תה"ך והוא השם הנ"ל. וכל אויביו יפלו לפניו, והוא על במותימו ידרוך חי ובריא אולם, לחיים טובים ולשלום. ולהפתעתם הם רואים, שרבי עקיבא ע"ה מאריך באחד, ולא ממשיך לקרא ואהבת וגו', והמה ראו כן תמהו, ושאלוהו, רבינו עד כאן, כלומר רק עד כאן אתה קורא, ולמה לא תקרא ואהבת וגו', ותפול עליהם אימתה ופחד. ותציל נפשך מידם, לזה השיב להם הוא ע"ה, ואמר, כל ימי אני מצפה מתי תבא מצוה זו לידי ואקיימנה, ועתה שבאה לידי אתם אומרים לי להמשיך בקריאת שמע ולהמית אותם רשעים, איני שומע לכם אלא מאריך באחד ותו לא. ושפתיים ישק משיב דברים נכוחים.

וע"פ זה פירשתי בזמנו את הפסוק (תהלים צא, א), יושב בסתר עליון בצל שדי יתלונן. וצריכים להבין מהו צל שדי, ומה ענינו במזמור זה, שהוא שיר של פגעים, ומגן מפני המזיקין רח"ל. ואולם המזיק הקשה ביותר הוא אדם המזיק, משום שהוא בעל בחירה להטיב או להרע, ואם בחר האדם להזיק צריך שמירה מיוחדת, ולא מספיקה השמירה הרגילה לינצל ממנו.

ואפשר דלזה אמר הכתוב, "יושב בסתר עליון", דזה מועיל ומציל כנגד כל המזיקים, דע"י שיושב בצילא דמהימנותא, צילו של קוב"ה יש בו די להסתירו, ולהגן בעדו, וזהו יושב בסתר עליון. אך מה יעשה בקום עליו אדם רח"ל, לזה אמר, "בצל שדי יתלונן", ועלה בדעתי בס"ד לומר, שצל שדי הוא השם הקדוש הנז', שבו הרג משה את המצרי, שהרי הצל הוא אחרי האור כידוע, והצל של שדי הן המה האותיות שאחרי אותיות של שם שדי, שהם ת' ה' כ', שהם אותיות השם הקדוש הזה. ורמז הפסוק לשם זה, אשר הוא צל שדי, ובו יתלונן ויתגונן גם נגד המזיק הקשה, שהוא אדם המזיק, ה' יצילנו.

ולפני שנים רבות, אמרתי הפירוש הזה לפני מו"ר הרה"ג המקובל החסיד האמיתי כמוהר"ר משה חדד זללה"ה וזיע"א, ונענע לי בראשו, וגם ראיתי שהיה לו נח"ר בזה.