הדפסה
כי מן השמים דיברתי עמכם

וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה כֹּה תֹאמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם. (כ, יט)

פירש רש"י ז"ל "כי מן השמים", וכתוב אחד אומר (לעיל יט, כ), וירד ה' על הר סיני, בא הכתוב השלישי והכריע ביניהם (דברים ד, לו) מן השמים השמיעך את קולו ליסרך, ועל הארץ הראך את אשו הגדולה. כבודו בשמים, ואשו וגבורתו על הארץ. דבר אחר, הרכין שמים ושמי השמים והציען על ההר, וכן הוא אומר (תהילים יח, י) ויט שמים וירד. עכ"ל. (ומקור הדברים במכילתא). ועיין בדברי הראב"ע ז"ל, והמתבונן בהם ישיג כמדתו.

ועיין מ"ש לעיל (מאמר כח) בפסוק וירד ה' על הר סיני (לעיל יט, כ), ששם כתב רש"י ז"ל שהרכין שמים העליונים והתחתונים והציען על גבי ההר כמצע על המטה, וירד כסא הכבוד עליהם, עכ"ל. וע"ש מה שביארתי בדברי רש"י ז"ל, עפ"י דברי קדוש הוא רבינו משה אלשיך זיע"א, בפירושו לפסוק (דברים י, יד), הן לה' אלהיך השמים ושמי השמים הארץ וכל אשר עליה. ע"ש ותרוה נחת.