הדפסה
לימוד סתרי תורה ביראה ורעדה

וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל נַסֹּתָם אֶת יְהֹוָה לֵאמֹר הֲיֵשׁ יְהֹוָה בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן. (יז, ז)

באידרת נשא (ראה זוהר ח"ג קכט, א) נאמר שח"ו לומר על ישראל, ששאלו האם יש ה' אם לאו, לא יעלה על לב. אלא שאלתם היתה בעומק גדול, שרצו להבין ולהשיג באיזו הנהגה הם מונהגים על ידו יתברך, "היש ה' בקרבינו", שהוא בחינת זעיר אנפין, ועל ידו מקבלים השפע הראוי להם. "אם אין", או שזה בא מבחינה עליונה וגבוהה מאד, שהיא נקראת "אין", והיא ספירת הכתר, כדכתיב (איוב כח, יב), והחכמה מאין תמצא, החכמה שהיא ראשונה לספירות, יוצאת ומשתלשלת מ"אין", שהוא הכתר העליון. ושאלו שם באידרא א"כ למה נענשו ישראל על זה, והלא דבר גדול שאלו. והשיב, שהיה להם לשאול בחכמה ובאימה, והם שאלו בתרעומת ולא בדרך ארץ.

ופחד ורעדה יבא בלב כל רואה, בהתעסקו בקדשים, שגם אם נפשו לשאול הגיעה, בחקר אלוה ממעל, להשיג ולהבין קצות דרכי עליון, ואפילו שמחשבתו בטהרה, וחקירתו בקדש היתה, ישים ה' לנגד עיניו, ולא יסיח דעתו מיראתו, יראה אמיתית ופחד אמיתי, ולשון של זהורית יאחוז צדיק דרכו, ולא ירפה ממנה אפילו רגע קל, והיה ה' עמו לסייעו שלא תארע תקלה על ידו ח"ו, והבא ליטהר מסייעין בידו, ויחרד חרדה בחיל ורעדה, בתפלה ובקשת רחמים, שלא יפול ברוחו, ולא יכשל בלשונו, כי פי רשע מחיתה לו ה' יצילנו, והחיים והמות ביד הלשון, והחפץ חיים נוצר פיו ולשונו, ונכנע לפני קונו, והוא עזרו ומגינו.