הדפסה
שירתה של מרים

וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת, וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם. (טו, כ-כא)

עיין בדברי רש"י ז"ל שכתב, "אחות אהרן", לפי שנתנבאה כשהיתה אחות אהרן, קודם שנולד משה, אמרה עתידה אמי שתלד בן וכו'. דבר אחר, "אחות אהרן" לפי שמסר נפשו עליה כשנצטרעה נקראת על שמו. ועיין רשב"ם ז"ל מה שכתב בזה.

ובספר עניני הסדרה כתב, רבים מקשים מדוע יחסה הכתוב לאהרן, והרב בעל מ"ה כתב, שעד קריעת ים סוף היו חושבים שאהרן ומרים שוים למשה, ועתה התברר להם שמשה לבדו עבד ה', ומרים משתוה לאהרן ולא למשה. יעו"ש. וצריך עוד ישוב.

והרמב"ן ז"ל כתב כי מפני שנזכרו בשירה משה ומרים, רצה הכתוב להזכיר גם את אהרן. ע"ש. ואולי יש לפרש שרצה הכתוב לומר כי אעפ"י שהיתה מרים נביאה וגדולה בחכמה, מ"מ לא חידשה דבר מעצמה כלל וכלל, רק כל פעולתה כאן היא לאסוף את הנשים אתה כדי שישבחו גם הן לה', וישוררו לשמו הגדול על הנסים והנפלאות, וידעה שלא תוכלנה הנשים לשיר עם האנשים, ועל כן הוציאה את כל הנשים אחריה למקום נפרד, ויצאו בתופים ובמחולות להרבות בשמחה וגילה, ואז תהיה ההודאה לה' בשלמות לב ונפש. ומה שרה איתן, אותם המלים ששר משה עם בני ישראל, שירו לה' כי גאה גאה סוס ורוכבו רמה בים. משה אמר אשירה לה', כי הוא הוריד השירה הזאת לעולם, וכמו שאמרה דבורה הנביאה, אנכי לה' אנכי אשירה (שופטים ה, ג), אבל מרים אעפ"י שהיא נביאה, חזרה על השירה של משה, ואמרה להם, שירו לה' וגו'.

וזכורני שראיתי בספר "קרית ארבע" על התורה, שכ' שמרים נהגה בחכמה ובתבונה, כשלקחה התוף בידה, שעל ידי זה משכה כל הנשים שאם היתה קוראת להם בפה, רבות מהן לא יבואו כלל באומרן, הן עול הילדים הרכים עלינו, ועמו עול צרכי הבית, והדרך מוטל על שכמינו, וכיצד זה נצא ונשיר. אבל בשמען את קול התוף של מרים מכה בקול רננה, תיכף יצאו אחריה כל הנשים ברינה ושמחה כי חשבו שמרים עושה חגיגה וחינגה, לכך "ותצאנה כל הנשים אחריה בתופים ובמחולות", ומיד ותען להם מרים שירו לה' כי גאה גאה, ואמרה והודיעה קבל עם ועדה כי אין זה מחול של חינגה ח"ו, אלא שיר חדש שבו שבחו גאולים לשמו הגדול על גאולתם ועל פדות נפשם.